על הפער בין שליטה להצלפה

בתיכון מלמדים אותנו לנתח טקסטים, סיפורים, שירים, למצוא את המשמעות המחברת, את הלקחים שהכותב מנסה להעביר.

פעם היה בחור שכתב עבודה על סיפור בשיעור ספרות, על "כוונת המשורר".

הוא קיבל ציון נכשל מכיוון ש"לא לכך הכותב התכוון כאשר כתב על כך וכך..".

ביום למחרת, הוא הביא את סבו, הסופר של אותו הסיפור עליו כתבו את העבודה, על מנת שיסביר להם למה הוא התכוון.

לצערי הרב סיפור זה לא הרעיד את מערכת החינוך, שינויים לא נעשו והמציאות נשארה כפי שהיא.

אז מה הלקח שלנו מהסיפור הזה?

אני אגיד שמלבד שזהו אות קלון על מערכת חינוך קלוקלת ועיוורת, שאין אנו יכולים להסיק מסקנות על אף אחד באמת, שעלינו להתייחס לכל אדם כהסובייקט שהוא.

אך כדי לעמוד בלקחים שלי מהסיפור, אתן לכם להפיק את הלקח מהסיפור בעצמכם.

מלבד אכזבה די ברורה ממערכת החינוך כמובן.