לפני 3 שנים. 13 במאי 2020 בשעה 19:20
אני נקרעת, בין האשמה העצמית, כעס, אכזבה ויאוש..
אני לא בטוחה מה אני אמורה להרגיש.
אתה דוחה אותי לאחרונה, ובכל מפגש זה צף מחדש.
אני לא מסוגלת להיות איתך באותו החדר.
אני פשוט לא.
מה לא בסדר בי? זה קרה כל כך מזמן
כולם לא זוכרים את זה. רק אני תקועה כמובן.
איך אני מסבירה את ההנאה מכאב?
זה מזכיר לי שאני חיה? זה בא ממקום רע?
אז למה זה עושה לי כל כך טוב?
למה הכל חייב להיות קשור אליך?
תודה לאלוהי הקלונקס.
