הדיסלקט

נמרך לי על המסך כשכתבתי את הפוסט הזה

יש לי גם שמלה סקוטית מסורתית... מעוד מחממת.

את צרוף המילים עצם הערווה.

וזה תמיד הגיע עם תוסיק מקובץ מול הפנים שלי... ורווח מדהים של גופית הכושר בין החזה...

עוד לא סגור עם זה האיר אותי או מבאס... חחח.. אין מצב שזה האיר.

אין לי הגדרה טובה למה זה אהבה נכונה

אני רק יודע שלא חוויתי אותה מעולם.

תמיד היתה שם הרגשת התפשרות וזה הכי לא נכון להרגיש.

יצא לי להרגיש מאוהב ואוהב אבל אף פעם לא היתה שם סינרגיה.. הרגשה של אנחנו מול העולם... של חברות... של חיבור מעבר לצרכים יום יומיים ופיזיים. זה תמיד היה מעוד רדוד.

כשאני נמוך זה תמיד סביב השאלה... 47 שנה לא הצלחת למצוא או ליצר דבר כזה, למה שתצליח עכשיו?... כפסימי התשובה ברורה.

לפני שפגשתי את האקסית שלי.. הייתי עושה מדיטציה ומזמן לעצמי אישה עם פרמטרים מסויימים. קבלתי בדיוק את הרשימה שזימנתי לעצמי, רק שהיו חסרים שם, ברשימה שלי, כמה פרמטרים קריטים שיצרו חוסר התאמה... 

זה כמו לבקש משעלה מג'יני. אתה מבקש משהו והוא תמיד מוצא את הטוויסט שלא חשבת עליו, שיהרוס לך את המשאלה.

השיר הכי דביק שאי פעם העלתי לכאן.. אני מגעיל את עצמי... הקאתי בתוך הפה כי אני עדיין במיטה.

עם היד שנפתחת בהתחלה... איככס... גועל נפש

כחלק מהחזרה שלי לעצמי התחלתי שוב אימוני פילאטיס ויוגה. זה גם תומך לחימה בגלישה.

אין לי מושג למה אני הגבר היחידי בחדר. אבל שישאר ככה. אין דבר יותר כיפי מלהיות בחדר עם מלא נשים מתעמנות, מזיעות וגונחות. זה מרגיש כאילו התגנבתי למסיבת פיגמות.

אתמול היא הגיע באיחור והמקום היחידי שהיה פנוי בחדר היה לידי.. כמובן... אף אחת לא תתקרב עם יש אופציה אחרת. האימון עבר לי בשניה... כאילו נרדמתי איך שהיא הגיע והתאוררתי בסופו.

היה לי יותר קשה לעצור את עצמי מלהגניב מבטים מאשר האימון עצמו. .. ואני כולי תפוס הבוקר.

מעניין עם היא הרגישה את הרצון שלי לגעת בה... ללטף אותה... לעטוף אותה.. להרים אותה... לארסל אותה.. לצקמק אותה... לפתוח אותה... להכאיב לה... להשפיל אותה... להשאיר אותה חסרת כוחות.

כל היום הסתובבתי עם התהיה... איך זה להרגיש אותה מבטוחו.

דברתי עם חבר על כמה חשוב זה לשתות הרבה מים.

וזה הזכיר לי שהתמזל מזלי לאכול במשך תקופה יפה, כוס של משהיא ששתתה מלא מים. כאילו מלא.

כאילו עם היא היתה צריכה לשתות 2 ליטר ביום.

היא שתתה 3.5 ליטר ביום

פלוס כוס מים חומץ ולימון כל בוקר.

כל כך אהבתי ללקק אותה

היא היתה כל כך טעימה

הייתי דופק לה לקים פתאום באמצע הלילה כמו כלב 

הכל אצלה היה מריח ונראה נקי בטרוף.

הכי כיף להתנהג כמו איזה קריפ. ללקק אותה במקומות וזמנים לא מטעימים.

ואוו זה כיף לעצבן נשים.

המיץ ו/או הרוק שלה (תלוי מי שיחק את הכלב) היו מרגישים לגמרה כמו מים. הכי כיף ללכת לישון בלי הדביקות של הנוזלים.

------

אני חושב שיש לי פטיש ניקיון. אני לא סגור עם זה דבר שאפשר לומר עליו שהוא פטיש.

אני מעוד אוהב שאת מנקה לי אותו. גם במקלחת וגם אחרי סקס.

אני מעדיף שאת יותר נקיה ממני. או יותר נכון שאת לא מלוכלכת ממני.

אין מצב לשערות כלב במיטה. חדר השינה זה לא לילדים ולא לבעלי חיים חוץ מאיתנו.

------

אני אוהב את זה במפתיע.

לשים לך שליחטה של רוק על הכוס לפני החדירה.

שגם עם לא היית רטובה, עכשיו את מטפטפת. 

לזיין אותך כי עכשיו אני רוצה בלי קשר למה בה לך.

לחדור אליך חלק ועמוק עוד לפני שקלטת שמזינים אותך.

------

אפרופו ניקיון, תודה למי שכתבה כאן על זה שהיא החליפה המצעים. גרמת לי להחליף גם. זה כבר היה פדיחות להשאר איתם.

------

שתו הרבה מים. זה מנקה אותנו מבפנים.

לא בגלל החיכוך

בגלל החוסר התחשבות בך.

לזיין חזק ועמוק 

לא בגלל איך שזה מרגיש לי

בגלל שזה מכאיב לך.

לזיין אותך בגללך.

בגלל איך שאת גורמת לי להרגיש

אני לא מזיין אותך כי אני חרמן

אני מזיין אותך כי זה את שמחרמן אותי

יש את האסכולה של השולטים.. האופטימיים...  מחשבה שמייצרת מציאות.. תחשוב חיובי יהיה חיובי... אתה שולט על גורלך.. איףףף הם מגוחכים בעיניי.

זה לא יכולה להיות תפיסת עולם שלמה של המציאות... אי אפשר להתעלם מזה שהחיים מתנפצים אלינו, ברמת חוזק ו/או תדירות משתנה .. אבל זה קורה... לכולם... ב80 90 שנה של חיים אי אפשר שזה לא יקרה לך. זה בלתי נמנע... 

לא משנה כמה חיובי ואסרטיבי תחשוב יש דברים שיורידו אותך בהכנע לברכיים... שלא משנה כמה שחור תראה את העולם שמסביבך, החיים יכולים לפתיע אותך, קרן אור שתאיר ותרים אותך.

הייתי בדאון. עדיין בסוג של... נלחם בכוח להתרכז ולהסתכל על אין סוף דברים חיוביים בחיי..  אבל זה דורש עבודה... אני ציני ברמה מגעילה... אני לובש מסכה כדאי להישמע לא קיצוני מידי... נכשל בזה בטרוף...  וזה גם עבודה.

הייתי בטוח שיהיה נורעי לעבוד אתמול במסיבה. אין סוף סיבות... חברות לא הגיעו לבלות.. שוב לבד... מוסיקה שאני מתעב... רוקד כדאי לא לקפוה... מלא עד אפס מקום.. בקיצור סיוט... 7.10+.. אבל למרות כל הפסימיות, למרות כל המחשבות הנגטיביות, הקהל, האווירה, החופש, המיניות, הפוזות הרימו לי את המצב רוח. זה מדהים. להיות בסיטוטציה שרוב מוחלט של האנשים מתנהגים אחד לשניה כמו שצריך להתנהג אחת לשני. וזה עוד בסיטואציה הכי צפופה והכי קיצונית מינית. המכנס הקצר במסיבות האילו הוא החלק הצנוע. וכולם מתמודדים עם זה כמו שצריך להתמודד עם זה. בכבוד. עדינות. אהבה. לא משנה כמה חסר מודעות עצמית או עודף אהבה עצמית אתה משדר. הכל מקובל. אף אחד לא מפריע לאף אחת.

יש תחושות ואנרגיות מעוד חיוביות במסיבות שעבדתי בהם עד עכשיו. זה עוצמתי. זה משפיע אלי. וזה נוגד את כל המיזונטרופיה שלי. אנחנו יצור מגעיל עם חשיבות עצמית לא פורפוציונאלית. ובכול זאת אנשים התנהגו אתמול כמו שחיות נורמליות מתנהגות.

בגלל התחושות החיוביות קל להבחין בסצנות עם האנרגיות השליליות. הן כל כך חריגות. כל כך שונות ממה שקורה מסביבם. שהן קופצות לי ישר לעיין. עם זה היה מסיבה רגילה הסיטוטציות האילו היו נבלאות לי בשאר הסחלא. 

אתמול היו שני זוגות שרבו. באחד הגבר כעס על האישה ובשני האישה היתה מתוסכלת מהגבר.

הסתובבתי אתמול מלא בין האנשים... והרגשתי כאילו אני טיפה מרחף בין צעד לצעד.. הכל היה קליל... לא היה קשה להיות נוחך.

גם 40+ 43+ 44+ נכנס פה לדיון.. לא קטנוני כמוכן

מה הקטע הזה עם המספר המדוייק? כאילו עם רשמת 40+ ומישהו בן 41 פונה עליך והוא מדהים... אז לא? רק בגלל שהוא נולד בינואר 84 ולא בדצמבר 83?

באמת עד 44? כאילו 43 זה סבבה אבל 45 זה כבר לא הגיוני?

45+ זה כולל את ה45? או רק מ46? לא סגור על החוקים של זה... 45 ויומיים זה כבר עבר את הגבול?

למה זה תמיד בה אחרי מלא מילות גינויי... נרקסיסיט, שקרן... חסרי עמוד שדרה... אלקוהוליסטים... טרחנים... אפשר לפחות לשים נקודה לפני שעוברים לשלול על בסיס זיקנה? אה... זה גם לא נחמד ששמים אותנו עם הבוגדים. נשואים ודיסקרטיים

את בכל מקרה עונה רק למי שאת רוצה. את בכל מקרה מקבלת מאות פניות. את בכל מקרה מקבלת פניות מזקנים כי למי יש כוח לקרוא פרופילים עם בכל מקרה לא עונים לך.... אז מה כל כך חשוב לכן לציין שזקנים זה לא?

את רוצה שישפילו אותך.. שיכאיבו לך... שישלטו בך מנטאלית... את הולכת נגד המוסכמות החברתיות.. חוקרת ומאתגרת את עצמך נפשית ופיסית. יוצאת למסיבות חצי גוף ערום... אבל גבר מבוגר ב15 שנה זה כבר בלתי נתפס.

וגם כל אותן בנות שכותבות תרגילי חיבור, כיתה ג. רותי בת 27. רועי בן 46. רותי לא רוצה בן זוג שגדול ממנה ב13 שנה. העם רועי יכול לאכול לרותי את הכוס חד פעמי? 

גילוי נאות... זקנים אוכלים כוס ותחת הרבה יותר טוב מצעירים... אנחנו הרבה יותר רעבים לזה.

להגביל את התגובות רק מ 10 שנים ומאתה?

אין מה לעשות באתי לחזור לגלוש אחרי 7 חודשים ובדיוק היום אין גלים. אז אני ממורמר. 

אני מאוהב וזה מקפיץ לי את השיר של פונץ

אבל אין שום סיכוי שנפגש. אני עוד אחד מבין אלפים שמנסים.

בטח יש עכשיו עוד מלא שירים חדשים של נופלים. וזה זורק אותי לשיר סע לעט של אריק איינשטיין... שבחוץ גשום, החיילים בבוץ והוא חושב עליה.

ומכאן הדרך קצרה לשיר היא לא תדע של כוורת

אני יכול להתאהב כל כך מהר, כל כך חזק, במישהי רק מתמונה שלה, של חצי גוף מאחור. והוף אני בשיר של הקיור, תמונה שלך. שמדבר על אהבה קיימת ולא דמיונית אבל כל רצף המחשבה הזה לא באמת מקורקע במציאות, אז זה לא מה שיפגע בהקשר.

בדימיון שלי הכל מסתדר

בה לי להכיר אותך

זה לא הצייד...

זה לא האינטלקט...

זה לא המיסטורין

בטח שלא הריגוש

זה טיפה המראה.

אבל בעיקר, בעיקר ההסכמה.

הרצון שלך

הנכונות שלך

הסקרנות שלך

הטמטום שלך

מראים לי כמה את מסכימה.

כמה את פה כי זה טוב לך

כי את חרמנית.

כשאת אומרת פה -> בבקשה

אני נרגע

כשאת מתעניינת 

יש לי שקט

כשאת מתלהבת

זה ברור, רואים את זה.

זה ברור שאת מסכימה

לי <-

כשאת בה אלי הדברים יותר פשוטים.

הכל יותר ברור.

אני בסדר.

את בסדר.

אנחנו בסדר.

אין כאן מניפולציות

כשאני בה... ואני עושה... ואני מחזר

כשאת שקטה... פסיבית... ואת מחכה

איך אני יכול לדעת מה את רוצה?

שאת כאן מבינה ורוצה

את מה שקורא כאן.

אני מתחרמן שמחזרות אחרי

ופחות מלחזר אחריהן.

שזה מתכון מדהים לרווקות.