|
|
|
יש אנשים שבטוחים שזה שיר על פרידה. אחרים חושבים שזה שיר על בגידה. יש כאלה שמפרשים אותו כשיר על התמכרות. ויש מי שחושב שהוא בכלל על מישהו שלא מצליח להשתחרר מאדם שפגע בו.
בגדול השיר מדבר על תחושות של ניכור, אכזבה וחוסר הבנה...
מושלם לשני הזה
הן מלחיצות בגלל התחושות והמחשבות שאני מרגיש וחושב כלפיהן.
כשאני קולט כמה קל יהיה לי לקבל מהן את כל מה שאני רוצה, אם רק הייתי מוכן להבטיח משהו שאני לא באמת יכול לתת להן… או..לא להבטיח, פשוט לא לדבר על זה... לשכנע את עצמי שאני רק בודק.. אתה עדיין לא בטוח.. כשאני יודע טוב טוב בפנים שיותר מזין וכירבול… אני לא יכול לתת להן…
זה מקפיץ לי את תחושת הניצול לגבהים
אני נגעל מעצמי ומאיך שאני רוצה להתנהג אליהן…
וזה רק מחרמן אותי עליהן עוד יותר... המחשבה של לקחת מה שבה לי כי בה לי
הזילזול.. ההשפלה...
וזה בדיוק השלב שאני מבין שאני צריך לחתוך את זה.. ומהר
אז אחרי 3 שנים עשיתי סקס... אפילו בדסמי קל...
יום אחרי
חתחתי... פירוט בפוסט הבא..
כמעט שברתי את ההתנזרות מאוננות. אני מרגיש שזה כבר הפך לאינדיקציה של כמה אני אופטימי.
אופטימי למצוא בת זוג.
שלושה ימים אחרי
שינוי כיוון.
שברתי את ההתנזרות.
עברתי להתנזרות מפורנו. והוספתי התנזרות מהכלוב.
ואם אני עובד מהדמיון, אני מאמין שאני אעשה את זה משהו כמו פעם ב־4–5 ימים.
נשמע לי מאוזן יותר מאשר פעם ביום, כמו שזה היה לפני הצום הקודם.
חמישה ימים אחרי
אלק פעם ב־4–5 ימים.
אני פשוט מפנטז יותר טוב. פעם־פעמיים ביום. כל יום.
מפנטז על מה הייתי יכול לקחת ממנה
מקווה שזה ירד.
שבוע אחרי
וואו, ההתנזרות שלקחתי על עצמי מהכלוב מציקה לי.
אני מת להיכנס.
החלטתי שאני צריך טיפה להתנתק.
אבל כל מה שאני חושב עליו זה מתי אני כבר יכול להיכנס חזרה.
מתפתח משהו מעניין...
מישהי מעניינת...
ניצנים...
אני אנסה להתחיל את זה נקי. בלי הסדום של הכלוב ברקע.
להתחיל תמים... ונילי.
בלי יותר מדי זימה במקביל.
בלי להתחרמן מפנטזיות על אחרות.
רוצה להתרכז בה...
אבל כל הזמן אני שנייה מלהיכנס לכאן...
לכתוב ולקרוא ולקשקש עם חרמניות.
האתר הזה ממש ממכר.
שבועיים אחרי
הדייט המעניין... ביטלה לי כבר פעמיים...
יש מצב שאני חוזר לכלוב יותר מהר ממה שחשבתי.
פגשתי אותה...
התמונות שלה באפליקציה ובכלל היו מלפני עשר שנים!!!!!
אללה יסתור!!!!
קארמה איז א ביץ'...
הייתה נפילה... אוננתי עם פורנו...
אני חוזר להתנזרות מפורנו.
גם ככה יש לי מזה מלא בעבודה...
שלושה שבועות אחרי
אני לגמרי פה.
שוב מתחיל להתנזר מאוננות.
עדיף חרמן וחיובי לו מאשר מסופק וביקורתי לו.
לא נראה לי שזה הציטוט המדויק.
זה היה ברור שברגע שאני אחזור לאונן הכל יראה לי טיפשי.. ויהיה לי בעיה לפרסם פה דברים..
הכל יעבור סינון של גאוני או לא.. אמיתי או לא... מדייק את עצמי באופן מושלם או לא...
יאללה.. ממתי אכפת לי מה אחרים חושבים עלי?
אני לגמרה מעדיף את עצמי חרמן למוות עד לרמה שהביקורת העצמית יורדת למינימום ההגיוני.
השיר הזה הוא מטפורה מדוייקת לתחושות שלי כלפי הבלוג שלי כאן
אני מרגיש לגמרה כמו מישהו שרוצה לרקוד כדאי להרשים משהיא.. רק שאין לו מושג איך לרקוד ולא באמת אכפת לו..
ספציפית במקרה שלי אין כל כך את מי באמת להרשים
Today we play the tapes
Your friends, my friends came here to dance
I am not alone and you are not either
Tonight the music is on until morning
What a pity that I can't dance
I can't dance
The strobe light begins to blink
Dear people, I am so sorry, but I want to dance
Open your eyes, look at me
These movements are for you
So what a pity that I can't dance
I can't dance
בגלל הזיכרון הגרוע שלי, יוצא לי מדי פעם לקלוט שאני שוב חושב מחשבה שכבר חשבתי... שכבר הגעתי להחלטה בעבר ועכשיו ביליתי שעות או ימים בלהתלבט מחדש רק כדי להגיע בדיוק לאותה מסקנה... שהבנתי משהו, שכחתי שהבנתי אותו, ועברתי את כל התהליך שוב רק כדאי להבין אותו מחדש ורק אז להיזכר שזאת לא הפעם הראשונה שאני מבין את זה
בפעם האלף...
אני אלרגי למוצרי חלב!!! אני לא יכול לקבל את החלבון שלי ממוצרי חלב!!! מה כל כך קשה לזכור את זה?
בפעם המיליון...
אני לא מתחיל עם מישהי שאני לא יודע איך היא נראית... בשביל מה? כדי לומר לה אחרי שהיא שולחת תמונות שזה לא מתאים?
בפעם הטריליון...
אני חייב להתחיל זוגיות מתוך חברות ולא להתחיל ישר מזוגיות... ובתיקווה למצוא חברות.. כמה פעמים אני עוד אצטרך ללמוד את אותו הלקח?
אומרים טיפש וטוב לו... אני אומר שיש מלא אמרות כנף מטומטמות
בגלל הציפיות...
מבאס לאבד את מה שחשבת שזה יכול להיות.
בגלל הכנות...
מבאס לאבד את האדם שיכולת להכיר.
הם סתם זיוני שכל
ולפעמים הם תקוות שלא התממשו
אני תוהה כמה קשוח זה צריך להיות
על איחור של 45 דקות.
כשאתה מגיע ממרחק של 100ק
בדיוק בשיא הפקקים
כל מה שאני מדמיין זה טוסיק אדום מהחגורה שלי
אבל כמה קשוח לעשות את זה?
יש רעיונות יותר יצירתיים?
דילמה
פגישה שניה...
זה אחד ההיתרונות בקשר בדסמ.
אין סיבה אמיתית לכאוס... אפשר את הכל לקמט לעונש.. נפשי... פיזי... כדאי לשחרר את האגרסיות...
לא שיש לי אגרסיות כלפיה כרגע..
קקה קורה...
שינוי גוף קיצוני זה יפה בעיניי
אני אוהב נשים שרואים עליהן שהן התערבו בגוף שלהן.
קעקועים פירסינגים מוגזמים... שפתיים מוגזמות.. חזה חסר פרופורציות...שיער בצבעים.. פיצול לשון....
יש נשים שהגוף שלהן הוא לא רק גוף.
הוא הדרך שלהם להראות את הפנימיות שלהן
מוזרות... מוחצנות.. פנטזיה...ייחודיות.
זה... התנגדות לרגיל
לצחוק לקומפורמיזם בפרצוף
שליטה על מה שמוכתב לך מראש
בימבואיזציה (Bimbofication) – תהליך הפיכה ל"בימבו" בעל מראה פלסטי, מוגזם ומיני.
בובת ברבי אנושית (Human Barbie) – אישה המשנה את גופה כדי להיראות כמו בובת ברבי.
החייזר השחור (The Black Alien) – כינוי לאדם המקעקע את כל גופו בשחור ומסיר איברים למראה חוצני.
טרנס-זני (Transspecies) – אדם המשנה את מראהו כדי לעבור ממין אנושי למין של חיה.
אדם-חיה (Human-Animal) – הגדרה כללית למי שמסגל לעצמו מראה של חיה (כמו "איש הלטאה" או "איש החתול").
טרנס-הומניסט (Transhumanist) – אדם המשתמש בטכנולוגיה ושבבים כדי לשנות ולשדרג את הגוף האנושי.
סייברפאנק (Cyberpunk) – סגנון המשלב אלמנטים עתידניים, תעשייתיים וטכנולוגיים בתוך הגוף.
זה יפה בעיניי. וסקסי בטרוף
אישה שמסוגלת להראות לעולם מה היא מבפנים
מעניין שאין פה בכלוב כאילו
