הדיסלקט

איך בה לי לקחת אותך הערב לאכול גלידה...מעניין איזה טעם תבחרי, וניל? תות?...את שואלת בהתרגשות, אם אפשר גם סוכריות מעל?...אני משלם, את נותנת לי נשיקה על הלחי, מצוקמקת כזאת, כי את צריכה לקפוץ כדאי להגיע...יושבים בשולחנות בחוץ כשאת על הברכיים שלי...את תתרכזי בגלידה כדאי לא ללכלך אותי...מתרכזת בגלידה ותתחילה לספר לי כמה את  מתרגשת להתחיל ללמוד פסיכולוגיה, ועל אחד השיעורים שראית בסיליבוס, שהכי מסקרנים אותך ...עומד לי מתחת לתוסיק שלך... את מזיזה אותו כאילו להתמקם יותר בנוח...אני נבוך ומסתכל על כל הזוגות אם הילדים שנועצים בנו עיניים.. את מפסיקה ללקק את הגלידה ואומרת לי שאת מצטערת...שתיקה מביחה...אני חושב שאת מתנצלת בגלל שזה מביך אותי...את לוחשת לי שכיף לך אבל את לא מרגישה אהבה ושזה מרגיש לך דפוק ואת לא מבינה למה את לא ושאת חוששת שאני אפגע...אני משחק לך אם אחת הצמות שמסתיימת בקוקיה וורודה, מנשק אותך בעורף...זה לא מפריע לי... אני אומר לך יש בינינו 22 שנה. אנחנו שנינו מעבירים את הזמן... את עד שתגלי מה זה אהבה ותוכלי להתקדם מפה... ואני עד שתתאהבי וזה יתחיל לכאוב שזה לא בי... זה בלתי נמנע...חבל לבזבז על זה אנרגיה אם אין אפשרות לשנות את זה... את חוזרת ללקק את הגלידה... איך הגלידה? אני שואל... ואת עונה, טעימה נורע!

צורך לכתוב פה שום דבר.

היא: מחכה לי כאן הרבה זמן? 

אני: 44 שנה, זה הרבה?

היא סורי מותק... התעכבתי במוסך 😬

אני: מה? טסט? טיפול שגרתי? או בקטנה, היית צריכה להחליף משהו?

היא: אתה לא רציני... נכון?

אני: אני זורם איתך, הכי רציני בזה שאפשר.

היא: עכשיו קראתי את המגילה שלך

BDSM?

אני: היתה לי תחושה שלא קראת, המשחק תפקידים שלך היה משכנע והרד-קור מידי. 

חשבת על רעיון, אחד מאיתנו שילם על זה, התלבשת, התאפרת, הסתרקת, השקעת.

אז למה להוריד את זה?!

נעליים וגרביים לא מפריעים בכלל.

אפשר להשאיר את התחתון על רגל אחת, או אם חייבים אז בפה או על הראש.

גרביונים או טייטס אפשר פשוט לקרוע.

אם זה חצאית אז אפשר לסדר אותה מסביב לגומי.

מכנס אפשר רק להפשיל, זה כמו לקשור לך את הרגלים.

חולצה אפשר לפתוח, להפשיל, לקשור אחרת.

חזייה אפשר רק לפתוח, זה מספיק... או לקשור איתה את הידיים שלך, חוסם פה או קולר זמני.

אז למה להתפשט? אלה אם חם לך, לא צריך לסבול.

פרטי לבוש שמפריעים, פשוט על תלבשי לידי.

יש גם קטעים שממש לא כדאי להתפשט. בלי קשר להעדפה.

אם אני לא נמשך אליה ואין חיבור. אני לא מספר לה על הבדסמ.
אם אני כן נמשך אליה, אז השאלה אם זה הדדי.
אם אין משיכה הדדית, אז אני לא מספר לה על הבדסמ.
ואם זה כן הדדי אז מספרים לה על הבדסמ.

התעייפתי מעצמי.

אני נשמע כמו שורות קוד

הבת שלי אמרה לי "להיות מבוגר זה הכי כיף בעולם, אפשר לא לאכול, אפשר לא לקום בבוקר, לא צריך להתקלח אם לא מרגישים שרוצים, אפשר לשבת מול הטלוויזיה כל היום בלי שאף אחד יפריע לך."

לא רציתי להרוס לה ולהסביר לה שהיא מתארת דיכאון.

הרבה פעמים אני עושה דברים לבד כי פשוט אין לי אם מי לעשות אותם, שנים כבר, כל מה שאני אוהב לעשות (חוץ מסקס) עשיתי לבד. ואוננות לא נחשבת לסקס מבחינתי.

אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה שעשיתי את אחד מהתחביבים שלי אם בת זוג. לפחות מגיל 37... לפחות!... פשוט זכרון זה עוד אחד מהצדדים שאני לא חזק בהם.

וזה לא רק מול בנות הזוג שהיו לי אלה גם אם החברים שיש להם תחומי עיניין אחרים משלי או שלא פנויים בגלל שהלו"ז שלהם, מין הסתם, שונה משלי.

בו נעשה רשימה...

- ללכת לקולנוע לראות סרטי מרבל דיסי.. או כל סרט פנטזיה מדע בדיוני אחר.. מסטול.

- לגלוש.

- לעשות בינג מטורף כל הלילה. (גם מדע בדיוני או פנטזיה)

- לעשות כושר, מה כל כך קשה למצוא מישהי שאוהבת לרוץ או כדורעף או כל דבר אחר שמזיאים בו. יש מאות של בחורות בטיילת, מה כל כך מסובך?

- לדבר על טבע, מדע, פיזיקה, כימיה, לראות סרטים בנושא.

- ללכת לרקוד במסיבה גותית, סינטפופ.

- לשחק משחקי מחשב. מודע לעובדה שזה פחות ראלי סטטיסטית שבחורה תאהב את זה.

- להסתובב בתל אביב כמו תייר.

- טיול אופנים בפארק הירקון.

- לראות פורנו.

באמת שאני לא מבין איך עדיין לא מצאתי מישהי לעשות משהו מהרשימה הזאת. מספיק לי שניים מתוך כל הרשימה הזו.

שמישהי תגידי לי "בו נעשה בינג על עונה ראשונה של The Witcher" שבועיים לפני שהעונה השניה יוצאת, והיא כמובן כבר יודעת מתי היא יוצאת.

איזה בקשות מוגזמות יש לי.

אחרי קריאה של אלפי בלוגים פה בכלוב ואני לגמרה חושב שזה מדגם מיצג באוכלוסיה הכללית.

אפשר לקבוע באופן מדעי וחד חד ערכי' מוחלט!

שגברים אובססיביים על נשים לפני שהמערכת יחסים התחילה.

ונשים אובססיביות על גברים אחרי שהמערכת יחסים הסתיימה.

זה  חוקי.

וזה הכי מגניב להיכנס לכוס צר שעוד לא יצא ממנו ראש של תינוק.

וזה הכי כיף לראות אותה מתלהבת כמו שאף אישה בת 40 לא תוכל להתלהב.

וזה כיף לדעת שאתה עושה לה דברים שהיא עוד לא עשתה.

וזה מוסיף בטרוף להרגשת הדומיננטיות שהיא עדיין תמימה.

וזה מגיע בלי יותר מידי משקעים של מערכות יחסים קודמות, כי פשוט לא היו כאילו יותר מידי.

וזה נראה יותר אמיתי שהיא מתלבשת ילדותי

וזה כיף המבטים שנואצים בך ברחוב כשאתה מנשק אותה.

וזה מצחיק שחושבים בחנויות שאתה אבא שלה.

וזה נשמע חצי הגיוני שהיא קוראת לך אבוש.

וזה יחסים בלי הרבה שיפוטיות כי אין לה במאת למה להשוות את זה.

וזה מגיע אם הרבה קלילות כי אין חשיבה על ילדים.

וזה מאפשר לה מקום אם ניסיון וביטחון לחפש את עצמה ולחקור.

וזה כיף שהיא מתנהגת בילדותיות ומתאמצת להראות מבוגרת.

וזה נותן לי הרגשה שאני עדיין צעיר ונחשק.

וזה מאפשר אולי בעתיד לחשוב על ילדים, בלי לחץ של בעיות שיש אחרי גיל 30.

וזה פחות מפדח לראות לידה אנימה של ילדים קטנים.

וזה לא שאני סגור על החיים שלי יותר ממנה.

וזה בסך הכל טבעי.. ...

אז למה זה מרגיש לי לא נכון!!! למה אני נרתע מזה?

היא כמובן עודף האופציות שעומדות בפניך.

איך לעזאזל אני צריך להחליט איזה סוג חיה אני רוצה שתהיה. הכל נשמע מגניב... חתולה, עכברה, כלבה, ערנבה, פרה, ראקונה???? בואשית נשמע מצחיק. ומה אם הגיל? נשחק את החיה הזאת בוגרת או ילדותית? באת-פלאג זנב? או רק משהו תלוי? ראית כמה סוגים יש? ואיזה גדלים? אולי את צריכה משהו קטן כי אין לך עוד הרבה ניסיון בזה? אם את נכנסת לדמות או לא? ואם כן כמה עמוק? נשחק משחק טיפשי ביחד? מסימות? חוקים? או רק נזדיין?

אין מצב שאני מצליח להחליט כל כך הרבה החלטות קריטיות לבד אם עצמי.

ונגיד ואני החלטתי שאני רוצה שאת תהיה פרה אם קרניים ופרסות על הרגלים והידים שלא מאפשרות לך אחיזה בשום דבר, ובגד ים לבן שתלבשי לים מחר, אם כתמים שחורים כמו של פרות חלב. רק נזדיין ואת גועה כל פעם שאת נהנת. הראת הנאה בצורה אחרת קבלת ספנק.

ואז את תגידי לי שאת כבר הרבה זמן רוצה להתחפש לענבת צעירה, מטומטמת, שמוציעה מלאה לשון, ומזיזה את הפה מצחיק אם העף, ובאת-פלאג אם זנב עגול וגדול שידגדג לי את הזיין... ואת רוצה לעשות קולות קטנים כאילו של משפחת המכרסמים, וואנזיפ,  ואז נשחק משחק הזיכרון, את תקח 10 ביצי קינדר ותחביא אותם בכל מיני מקומות בחדר, 20 דקות של זיון פה ואז רואים אם את מצליחה לזכור איפה החביאת את כל הביצים. אם את מצליחה את זוכה בפרס, לשבת לי על הפנים. 

נו? מה את רצינית? למה לא אמרת קודם? מה? את לא יודעת שזה לא באמת משנה לי!? פעם הבא פשוט תגידי שיש לך פנטזיה משלך, זה יחסוך לי הרבה זמן מחשבה מיותר.

אם אין לך פנטזיה, קוס-פליי חיות ספציפית, על תזרקי עלי את כל האחריות, גם לי אין מוסג, אם בה לך, אשמח לפנטז איתך ביחד, ולשמוע את האינפוטים שלך.

מנשה להפעיל אותי הילדה הקטנה הזאת. את חוצפנית, זה משהו!