סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המינימום הנדרש

לא שיפוטי
לפני 5 שנים. 7 ביולי 2019 בשעה 7:34

הגעת ביחד עם אשתי. אני בישלתי במטבח ושכחתי את המפתח במנעול, אז באתי לפתוח לכן. כאילו חברות טובות, כאילו היד שלך נוגעת בה במקרה. אני קלטתי אותך מהרגע הראשון. חיבקתי אותה בכניסה והסתכלתי עלייך, את הסתכלת לי בעיניים והכנסת אצבע לפה.

בת זונה. איך את אוהבת את זה לידה.

חיבקתי אותך קליל כי היא כבר הסתכלה. לא התעכבתי על המחשוף שעשית במיוחד בשבילי, להזכיר לי את השדיים שלך שלה אין. ואיך את אוהבת שאני מסובב לך את הפטמות והיא לא. הכל אצלך מחושב. מסכנה אשתי. אין לה סיכוי עלייך.

את מגיעה איתה למטבח והיא מתפעלת מהבישולים. את שונאת שהיא מבשלת כשאת באה אז כשהיא סיפרה לי בבוקר שהזמנת את עצמך לארוחת ערב מיד הצעתי לבשל. אין לי כוח לדרמות שלך ולזה שאת אוהבת ללכת על הקצה. אבל אני אוהב אותך ילדה רעה. היא מתכופפת לסיר ואת שוב מניחה לה את היד על הטוסיק כאילו במקרה. אחרי זה את תלחשי לי על הטוסיק הזה מילים רעות. מאד רעות. אבל היא לא שמה לב. לכלום היא לא שמה לב. פריג'ידית את קוראת לה. אשכנזיה לבנבנה שרק רוצה להזדיין מיסיונרית ולהירדם בכפיות.

את גם לבנבנה. גם לך יש טוסיק קטנטן וקריר שמאדים אחרי כמה ספאנקים. גם את צווחת בקול צפצפני שרק מזמין אותי למשוך לך בשיער את הראש לאחור. אבל את לא ונילית. את לא הפאסיבית המשעממת שהיא כמו שאת קוראת לה.

ואת שונאת אותה.

את שונאת אותה כי עזבתי אותך ובחרתי בה, למרות שהיא לא יודעת על זה. את שונאת אותה כי היא הולכת לישון איתי וכל הזמן איתי. בזמן שאת חושבת עלי מזיין אותה כשאת עירומה לגמרי במיטה ורק רוצה שאני אבוא לחלק לך הוראות, לזיין אותך ואחרי זה ללטף לך את הראש באהבה של אדון ושפחה – שאת יודעת שהיא לא תקבל ממני לעולם. ואת שונאת אותה כי היא פאסיבית. כי היא לא הכלבה המושפלת שאת רוצה שהיא תהיה.

אבל בשבילה את חברה טובה, שהולכת לקנות איתה חזיות ותחתונים ויוצאת איתה לבלות. ששולחת לי תמונות של התחתונים השמרניים שאת משכנעת אותה לקנות "כי הם נוחים" וכותבת לי הנה מה שהאישה השמרנית שלך אוהבת. לכן אתה מזיין אותה וחושב עלי. היא בחורה חריפה דווקא, אבל היא לא קולטת כלום. כנראה שבאמת יש בה משהו פאסיבי. היא אוהבת את חברתך, לא חולמת בכלל שאת נוטפת זימה עד כדי כך. אחרי מה שהיה אתמול בלילה, הייתי צריך לנחש שהבוקר תזמיני את עצמך לארוחת ערב דרכה.

אין לך בושה. הגעה עם שמלה שחורה שבאה עם קולר. מה את חושבת שאת עושה.

אבל הכל מחושב אצלך. אני מחלק את הצלחות ואת מתחילה לדבר איתה כאילו אני לא בחדר, על בחירת סדינים לחדר שינה ואיזה מרקמים היא אוהבת. היא בכלל לא מבינה את השטניות שלך. ואני מכיר אותך שנים, את לא בנאדם רע. אותה את פשוט שונאת אותה.

והיא לא רואה את הרשת שאת טווה מסביבה.

אני בכלל דואגת לסקס שלכם, אמרת לי פעם אחרי שסיימתי איתך סשן. כשאת מרוחה בשפיך ובזיעה כמו כלבה מיוחמת. אחרי שהענשתי אותך כמו הילדה הרעה שאת. רק כשאתה חושב עלי מסתכלת עליך מזיין אותה, כשהאצבע המורה שלי תקועה בתוך הכוס המגולח ואני מסתכלת עליך עמוק בתוך העיניים, רק אז אתה נותן לאשתך העלובה את הסקס שהיא צריכה.

את מקללת אותה והפה שלי מתייבש. אני לא עומד בזה. ואני מעניש אותך כאילו את אשמה. ואת לא אשמה, אבל את אוהבת להיות ילדה רעה לא פחות ממה שהיא אוהבת להיות ילדה טובה.

אז את מזכירה לי את זה, כשאני מסדר לכן את האוכל. אתן חברות כל כך טובות הרי, אז מותר לך. בת של זונה.

"את בטח אוהבת להתכרבל עם הכותונת הפרחונית במיטה ולחכות לו" ומצביעה עלי. כאילו כהמשך ישיר לשיחת בחירת הסדינים לחדר שינה שהתחלת לפני רגע.

היא נופלת בפח.

"האמת שנכון. סוף יום אני מתקלחת ארוך ארוך, לובשת את כתונת הלילה ומחכה לו במיטה"

החיוך השטני שלך מתרחב.

"את חייבת לקחת אותי לקנות פיג'מה" את אומרת לה. כאילו מאז גיל שבע עשרה לבשת אי פעם פיג'מה. את מדברת איתה, אבל בעצם איתי. אני אוכל והזין שלי מתפוצץ בבוקסר. אשתי קמה למטבח ואני הולך אחריה, צובט לה את השדיים ונוגע בה דרך התחתונים. היא שמחה שאני חרמן, זה מחמיא לה. אבל אני בכלל לא רואה אותה. בראש שלי אני רואה את המחשוף שלך. שומע אותך מקללת אותה. את מגיעה אחרינו למטבח, אני דוחף לה את הטוסיק בגסות והמים ניתזים לה מהיד ומלכלכים את הרצפה. היא נבהלת. את מיד מתנדבת

"שטויות, תני לי לנקות. אל תלכלכי את עצמך". את האישה המלוכלכת, היא הנקייה והשמורה. שלא תעז לקחת לך את המקום.

היא כבר הלכה בחזרה לסלון. אני עדיין במטבח מביט בך במבט חמור. את יותר מדי עצמאית בשביל כלבה צייתנית. את נבהלת מהכעס שלי, והמבט הסאבי שלך משתלט לך על הפרצוף. כמו גורה קטנה את לוקחת מטלית ויורדת על ארבע. מחכה שאני אגע בך בראש. אני מתעלם. את מלקקת את המים מהרצפה ומרימה אלי מבט.

עם כל הכבוד לזין שלי שנהנה מכל העסק, את הגזמת היום חמודה. באמת שהגזמת. ולכן אני לא מזכה אותך ביחס. תסיימי לנקות פה ותדחפי את המטלית לתחתונים אני רוצה לומר, ואז נזכר שתמיד את באה לבקר אצלנו בלי תחתונים. נהנית להקשות עלי. ולכן אני ממשיך לסלון אבל בועט לך קלות בטוסיק ואת כמעט משתטחת לגמרי.

את חוזרת אחרי שתי דקות לשולחן והמבט שלך מאושר. כל מה שאת רוצה בחיים שאני אוציא את הזעם שלי עליה - על הגוף הלבנבן שלך. על הטוסיק החרמן. על החורים הרעבים ועל הפטמות הקטנטנות שאוהבות להזדקר בחוצפה כמו השפתיים שמעליהן. מי ייצר אותך ככה.

בלילה את כבר במיטה שלך עירומה. אני נוטה לך חסד ונותן לך בקשה אחת לפני השינה.

כנס אליה לחדר, את כותבת, תיגע לה בכוס דרך התחתונים הוורודות ותחשוב עלי. אני רוצה את ההשפלה שלה. תכניס את שתי האצבעות המרושעות שלך לתוך הפות הרטוב שלה ואז תתן לבת זונה לטעום. ותחשוב עלי פה עירומה, מחכה לטעום את הזין שלך מלא במיצים שלה.

לא אמרתי לך את זה, אבל את פאקינג טובה

מי אני באמת - וואו!
קודם כל - כתוב מדהים.
סיטואציה כל כך מורכבת וכל כך מחרמנת וגם כל כך עצובה. העלת בי אינסוף רגשות בפוסט אחד.
תודה על השיתוף.
לפני 5 שנים
דיוניסוס היווני​(שולט) - בכיף, תודה רבה. יש הרבה רגש שנמצא בגבולות שלנו
לפני 5 שנים
Synt​(נשלטת) - אהבתי. אתה כותב מאוד יפה ומעורר, ואפילו העצב שבסיטואציה מחרמן
תכתוב עוד :)
לפני 5 שנים
דיוניסוס היווני​(שולט) - נהדר :) טנקס
לפני 5 שנים
RenneWhite - בום
לפני 3 שנים
ליצןעצוב - אווץ
לפני שנתיים
ירח בוקר​(נשלטת) - נעלבתי ממש
תודה
לפני 11 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י