כפי שכבתי כבר רבות על העולם שאנחנו נמצאים בו, בטח ובטח במדינתנו הקטנטונת והשובבה.
בעוד שהמדינות הנאורות אין הגבלות עם אינסוף אפשרויות, אנחנו נמצאים בארץ המוגבלת הבלתי אפשרית......
כולנו לדעתי מפנטזים על בועת הרגעה מהיום יום,
ואני כמו כולם (או אולי לא כמו כולם), מילואים של יותר מ300 יום, עובד כמו משוגע בלי קשר לצבא, ומנסה לסיים ערב אחד רגוע עם בירה ביד..... לא פשוט.
אין כמו לחלום על בועת הרגעה, מנותק מכולם, יחד עם מישהי לצידי שרוצה גם ניתוק פיוטי.
שוכבים ביחד במיטה עירומים, ועושים מדיטציה כאשר אחד מסתכל על השני,
מדיטציה היא משחק מקדים וטיזינג לבא לבוא, שכן החייתיות שנחבאת על הכלים ומתה לצאת מכל אחד מאיתנו, היא שם גם אם תגידו שלא.
ורק צריך טריגר קטן כדי שנעיז, נממש ונוריד את המסכים הרגשיים והביישניים בצד, ואז תתגלה החיה של כל אחד מאיתנו שרוצה רק דבר אחד.
מגע, חיבוק, קירבה, וסיפוק.
יש כאן מישהי כזו בקהל שחושבת כמוני ומחפשת גם?