ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

כל מה שתלוי מתייבש ונופל

על עצמי, על פנטזיות, חינוך וכל מה שעולה בראש
לפני 20 שעות. יום ראשון, 5 ביולי 2026 בשעה 0:26

כולי סתום באף , מרגיש את הגרון, 

יושב לי לבד בחושך עם כוס תה...

 

וכל מה שאני חושב עליו זה לא להרגיש יותר טוב, מה יהיה מחר בעבודה, או לעשות לי כוס תה חדשה וחמימה,

כל מה שאני חושב עליו זה מישהי שמתמסרת לי בין הרגליים, ורוצה לעשות לי טוב....

סף חרמנות קצר מאוד, הכל אצלי על טורים גבוהים....

 

מזכיר לי שפעם הכרתי מישהי בצעירותי כאן בכלוב, היא פנתה אליי, והכרנו. היא הייתה גרה בתל אביב אי שם בסמטאות יפו לדעתי, כבר לא זוכר,

והיא הזמינה אותי אליה, עוד בדייט הראשון. דבר נדיר גם אז שהייתי מסכים אליו. אבל , נפרדתי מהחברה שבוע לפני, הייתי במצב שברירי, וכל דבר שזז היה יכול להקפיץ אותי.

 

אני ישבתי בסלון, ונתתי לה בשלב מסויים בשיחה פקודה ללכת להכין לי תה, המטבח מופרד לגמרי מהסלון, 

תוך כדי שהיא בוחשת, אמרתי לה שהיא יכול לצאת בלי בגדי חלק עליון. מהזמן שלקח לה לחזור לסלון עם התה, היה מובן שהיה לה קשה עם בקשה זו, ובסוף היא יצאה.

 

זה מה שעובר לי בראש כשאני מצונן, מקורר ושותה לי תה בבית..... ואני שואל אתכן - מה לא בסדר אצלי? 

שלשום. יום שבת, 4 ביולי 2026 בשעה 8:28

ובכן, אני נגד אלימות. לא משנה מה.

אני גם מאוד בעד אלימות מבוקרת (ספנקינג, קשירות, חוסר אונים , התעללות מבוקרת) אבל כל עוד היא בהסכמה, מבוססת אמון (של שני הצדדים), וגם המטרה היא לא להשאיר טעם מר אלה להוציא את הטוב שבנו ובסופו של סשן או מה שלא נקרא לזה, יהיה חיבוק , נשיקה וטעם של ביחד - שמשאיר חיוך על השפתיים, דמעה טובה אחרי ספייס אדיר, ורעידות של אורגזמה מטורפת.

 

ובכל זאת, בא לי פעם שמישהי תרצה ממש לרדת למטה, להריח אותו, לנשום אותו ולא לדקה או שתיים,, אלה סגידה אמיתית. ללא קשר לגמירות, ללא קשר לכל מה שרשמתי, אלה פשוט לנשום אותי דרך הזין שלי. 

 

לפעמים קשה להבין אותי, אבל אולי יש כאן מישהי אחת בסדום, אחת, שאולי תבין על מה לעזאזל אני מדבר..... כי אולי אני סתם מדבר שטויות?

שלשום. יום שבת, 4 ביולי 2026 בשעה 2:47

את יכולה לחפור לי, אפילו רצוי.

אני בן אדם שהוא לא ביישן, אפילו דברן, אבל אני צריך שמישהי תדבר איתי. תחפרי לי. 

מת לשבת בבר או בית קפה, עד השעות הקטנות של הלילה ורק לדבר. על הכל , אפילו לשבת ולחשוב ביחד על מה לדבר.

חפירה, זה כל מה שאני רוצה. זה עדיף מלחפור לעצמי. 

נשב עד שהמקום ייסגר ואז נעלה אליי הביתה. ושם גם תחפרי לי, 

ואולי נחפור אחד לשני בלשונות. 

נכנס למיטה, ואחפור לך עם לשוני....

ואז נזדיין, ככה, מסיונירית, ותקחי אצבע ותחפרי לי באחורי בזמן המשגל.

תחפרי בי.

אקשור אותך למיטה, עם ישבן מורם, ואחפור בך, חזק, עם הלשון, האצבעות והזין שלי.

ואת תחפרי לי עם גניחות מרובות באוזן שלי. 

 

ככה אני רוצה, חפירות.

 

לפני 7 ימים. יום שני, 29 ביוני 2026 בשעה 1:13

בחיאת קיץ. עד כמה שאני אהבתי אותו, זה כבר נהיה קצת מעבר לנסבל.

חופש הגדול של הילדים, 

החום והלחות זה לא דבר כיף, ולמי שאומר לכם שקרן או שחי במזגן 24/7.

ומשום מה השילוב של זה, החזרה לשגרה ממילואים, תקופה ארוכה של חוסר בזוגיות,  גרמה לי אתמול פשוט לרצות לזיין כל דבר לאחר שחזרתי מהעבודה לבית שקט.

במקום ללכת להכין לי לאכול, לשבת מול הטלוויזיה, או אפילו סתם לחייג לחברים ולקבוע לשבת איפשהו. מצאתי את עצמי עושה משהו שלא עשיתי שנים,

פותח פורנו בקולי קולות, ופשוט מזיין את עצמי לדעת, כן כן, עבודת יד משובחת, תוך כדי מחשבה אולי להביא איזה כרית או משהו אחר כדי שישמש לי כלי חיכוך........

 

אתם מוזמנות לשתף עם מה אתם משתמשים, בקטע הזה אני די בתול, מאחר ונסיוני העשיר הוא עם פרטנרית, או פרטנרית (היד).

 

למה התקופה הזו כל כך גורמת לחרמנות? לכו תדעו, אולי זאת גם קצת הבדידות, (שאתקשר לקו החם?).

 

ולמי שלא הבינה את הציניות שלי בכתוב, בבקשה חיסכו מלהגיב, ולמי שכן הבינה, מוזמנת תמיד :)

לפני 8 ימים. יום ראשון, 28 ביוני 2026 בשעה 0:58

אני חושב שהחוצפה הישראלית,, בשילוב כל מה שעברנו בשנים האחרונות - קורונה, מלחמות, מהפכה משטרית וכל מה שביניהם, הגבירה אצלי בכל מקרה את התחושה שאנחנו שקופים. וזה מתבטא בכל כך הרבה רבדים שונים, בין אם בחיים הרגילים, גם במערכות יחסים וגם בעולם הבדסמ. אולי אני טועה אולי יש כאן מישהי שתביא אותי על תיקוני, אבל עדיין התחושה באווירה באופן כללי היא כזו.

 

אני נכנס לסופר לעשות קניות, אנשים אפילו עם העגלות נכנסים לך למרחב הפנימי, בעוד שהרשתות מצמצמות את הרווחים בין המדפים ככה שבמסדרון המוצרים תיכנס במקרה הטוב עגלה וחצי ובמקרה הרע עגלה אחת בלבד, מה שכבר מגביר את החיכוך בין האנשים (ככה אפשר גם למכור ווזלין על הדרך ולהרוויח עוד כמה מיליונים על חשבון הציבור למה לא?). אנשים נעצרים עם העגלה לא בטוחים מה הם רוצים לקנות, או משאירים אותה באמצע המסדרון הצר הזה שארגנו לנו ולא מעניין אותם שיש מישהו מאחוריהם שרוצה לעבור.... זאת לא בעיה שלהם.....

 

אני קוויתי שבעוד המלחמה עדיין נמשכת אבל אחרי כל מה שעברנו לפחות תהיה הבנה הדדית, איחוד כלשהו לפחות בזמן מלחמה, אבל הפעם זה לא היה. עם כל ימי המילואים שעברתי, הפציעה הפיזית, ואני לא יודע אם נפשית, אני עדיין חושב שהפכנו להיות שקופים, בניגוד למלחמות אחרות כאשר כולנו היינו בצרה הייתה עזרה הדדית, אחד היה בשביל השני כדי לעבור את התקופה הקשה. הפעם נדמה שהגישה - שכל אחד יסתדר בעצמו, ובמקרה הפחות טוב - מישהו כבר ידפוק אותי כאז כדאי שאדאג לעצמי.

 

ככה זה גם בזוגיות. הסיפורים שחברים שלי מספרים לי בזמן שאנחנו יושבים באיזה בר , זורקים אותי אחורה בזמן. חוסר הזמן לזוגיות, הזמן רץ קדימה ואין זמן אפילו לדבר אחד עם השניה. חוסר הסבלנות שמבצבץ, וכך גם בסקס..... 

הדאגה שיקרע הקונדום, תגמור בחוץ, לך להתקלח, בשניה שאתה גומר היא מתנתקת העיקר היא הגיעה לסיפוקה - ולא ממשיכה את הגמירה שלך כדי להרגיע את הגוף ואז אתה נשאר בסטרס . . . ועוד ועוד דברים שאני זוכר שעברתי בעצמי.

 

מה שהביא אותי מלהיות שקוף, אחרי שנים שבעברי הייתי בבדסמ והתנתקתי ממנו לחיים וניליים, חזרתי לאיתו לחיים אלה. לא חיים פומביים, אלה במציאת מישהי שגם רוצה שיראו אותה כמו שאני רוצה שמישהי תראה אותי. 

העליונות, הפקודות, חקר הגוף, והנסיון להוציא מאיתנו את המקסימום, זה רק האמצעי..... המטרה, היא שונה לחלוטין.... פשוט לא להיות שקופים.

לפני 12 יום. יום רביעי, 24 ביוני 2026 בשעה 2:15

את מסרבת להבין שירידה היא לא השפלה לשולט, כך טענתי בפניה.

והיא מנסה למצוא תירוצים.

שאלתי אותה - אתה אוהבת שיורדים לך? היא הסמיקה עם חיוך ביישני וזדוני בו זמנית,, ואמרה שבטח שהיא אוהבת,

אבל אדון לא אמור לרדת לשפחתו. - אמרתי לה שזו אמרה מזעזעת, שלא הולכת להישמע בין 4 קירות אלו.

 

מייד ובכוח, קשרתי את ידיה למיטה, רגליים מפוסקות לפינות עם אזיקים, גזרתי עם מספריים את הפיג'מה שהייתה לגופה (ואמרתי לה שאקנה לה פיג'מה חדשה על חשבוני).

ומתוך אפקט ההפתעה גיליתי רטיבות יתר בין רגליה, כמובן שהכל ללא עדינות, לשתי את גופה דקות ארוכות, החדרתי אצבעות לכל מיני חורים ולא רק לאחד....

והתחלתי לנשק את גופה הקשור ולאחר שניות בודדות, פרצופי היה חפור עמוק בתוך איבר מינה הרטוב והמוגרה.

ירדתי דקות ארוכות, הגניחות הגיעו בצרורות, 

כל פעם צבטתי , דגדגתי, החדרתי, וליקקתי, 

היום את גומרת מלשוני, לחשתי באוזניה מפי הרטוב ממיציה.

וכך לאחר זמן לא קטן, רעידות ארוכות , וגלים קצרים וחזקים, הגיעו בגופה, זעקת אנחת האורגזמה יצאה ממנה, והיא בתוך מיציה וזעתה, תוך כדי לשוני חודרת, פרצופי בתוכה גומרת גמירה ארוכה.

ואני, רק אמרתי, שזו ההתחלה. המשכתי ללקק, להחדיר ולהציק לגופה הרועד. והיא התחננה להפסקה שלא קיבלה, 

כי אם אדון מושפל מירידה, נשלטת תהיה מושפלת מחוסר עצירה, והעונש על החוצפה הזו היא כאב ושריפה, באיברים חיוניים. וזה בדיוק מה שקרה.

המשכתי לרדת לה תוך כדי שהיא רועדת, גומרת ובוכה בו בזמנית, שהיא מתחננת להפסיק, שהחור האחורי מוחדר, והחור הקידמי שורף, כשהדגדגן נעול ונעוץ על ידי לשוני ופי, ואפי ופרצופי מתחכחים עוד ועוד בגופה. וידי לשות את שדיה בלי התחשבות. כי גברת - אחרי מה שאמרת ,לא תהיה כאן עדינות.

והיא שוב גמרה גמירות ארוכות, תוך כדי בכי מר על השריפה בין הרגליים....

ולאחר שראיתי שגופה קרס תחת הנטל, הפסקתי, וחיבקתי אותה.

 

תורי.... אמרתי לה, 

פתחי את הפה.......

לפני 13 יום. יום שלישי, 23 ביוני 2026 בשעה 1:12

רבות כתבתי על חיבוקים.

מסיבה לא ברורה זה אחד הדברים החשובים....

אני מאוד אוהב את החיבוק דוב הזה, שאני סביב גופך, ואת בתוכי, בתוך זרועי, שמה את הראש על החזה שלי, ומתנשמת נשימת רווחה כזו

ושנינו ערומים, ושנינו נוגעים, ושנינו פשוט מתענגים על החיבוק הזה...

החיבוק הזה שמצד אחד חונק , ומצד שני כל כך מנחם......

החיבוק הזה שמצד אחד שולח את המסר של - יהיה טוב, אני כאן בשבילך.... ומצב שני אני נמשך אליך ותכף נזדיין.... אבל אנחנו לא , כי אנחנו שעות ככה מחובקים.

השקט הזה שבחיבוק הזה, שמנתק אותנו מכל העולם, שם אותנו בבועת "לא איכפת לי ושכולם יזדיינו" בדירה בין 4 קירות, אור נירות, אולי יין שעדיין לא לגמנו ממנו, ואולי מוזיקה שקטה מאוד אם בכלל- והדבר היחיד שאנחנו שומעים זה שקט, ואת הנשימות שלנו, 

הקצב הזה של הנשימות שבעצם מחזיר אותנו לשפיות, 

שלא משנה כמה האיברים שלנו יגעו , בלי בושה, בלי בושה רטובה, ואנחנו נמשיך להיות אחת מחובקת בתוך השני, 

הרוגע הזה משולב חרמנות אינסופית, עם ריח מיצים שעומדים לצאת - זה הדבר הכי טוב שיש, מצד אחד מרגיע, ומצד שני מחדד את כל החושים..... 

להרגיש את השיער על הגוף, להרגיש פתאום התנשפות מהנשימות על הזין.......

 

ואז, לאחר זמן רב מאוד, התפרצות געש של חרמנות, וזיון מעולה פמפום בלתי נשלט, וגניחות אינסופיות, 

חדירות, מציצות, נגיעות, קשירות, ספנקינג, להיות על 2, להיות על 4, וגינאלי, אנאלי, אוראלי, 

אורגזמות ושפריצים שלאף אחד לא איכפת, העיקר שכל החרמנות תצא ושנרגיש אותה הכי חזק שרק אפשר, בשילוב גניחות ושיצוף רצונות,

חוסר אונים, גורמים בפנים, מלקק מבפנים, מוצצת מבחוץ, וגומר מעל.... העיקר שהמגע ימשיך, והנה עוד סיבוב גמירות מטורף.

 

ואז.....

שוב חיבוק, 

לא משנה כמה מזיעים, כמה שפיך יש לך על הפנים, החזה או הבטן, 

לא משנה כמה מיצים נספגו על גופי ממך, ופרצופי שמריח את מה שיצא מאיברך.....

אנחנו שוב מתחבקים, נוגעים ומלטפים, ושוב נשימות שחוזרות ונשנות, ואחד אומר לשני כמה היה טוב....

ושוב שקט, רגיעה....

 

עד ששוב החרמנות עולה.....

 

ככה זה חיבוק, זה כל מה שצריך, 

 

רק שמישהי כבר תבוא לחבק גם אותי.....

לפני שבועיים. יום שני, 22 ביוני 2026 בשעה 2:16

פשוט תבצעי..... 

אל תאמרי מילה

פשוט תגנחי.... 

אל תאמרי מילה

פשוט לגמרי.... 

אל תאמרי מילה

פשוט תמצצי.... 

אל תאמרי מילה

פשוט תבלעי.... 

אל תאמרי מילה

פשוט תחבקי.... 

לפני שבועיים. יום שני, 22 ביוני 2026 בשעה 1:06

אחרי כל ההכנות, 

הקופסאות,

אורחת הגורמה שניגרת בתוך הקופסא,

מכניסים לילקוט,

חוטפים קצת צעקות, כשמעירים מהשינה, 

אבא , גרביים, אבא , חולצה,

בקבוקים מיימיות, 

אוף אבא אין מה לאכול, לא חשוב שיש מיליון אפשרויות מעל המקרר לבחירה דגני בוקר,

פירות למשעה, חלב כמה שרוצים, אבל בדיוק את זה או את ההוא לא מוצאים,

מלבישים, מסרקים, מטפלים מעודדים, מזרזרים......

יוצאים.....

 

אחרי כל זה......

 

נשארו לי 10 דקות לכתוב מילים אלה וללכת להתארגן לעבודה.....

 

תאכלו לי בהצלחה....

 

לפני שבועיים. יום ראשון, 21 ביוני 2026 בשעה 1:31

אז אחרי שהשפרצנו מכל הכיוונים

התיישבנו לאכול,

כמובן מקולפים מכל בגדינו או כל סממן מסתיר של איזה שהו חלק בגופנו.

הכל חשוף וגם השיחה.

הכנתי נירות , אווירה.

בישלתי את הדגים שאת אוהבת, פסטה עם רוטב שמנת, וסלט ברוטב גירוי מתוק.

סיימנו את האוכל

את פינית את הכלים,

ואני אתחלתי לשטוף ולהכניס למדיח.

פתאום אני מרגיש חיבוק מאחורי, 

ליקוק בצוואר, איזה לשון באוזן, 

הזין כמובן יש לו את חייו משלו, והיה קשה להיות צמוד לארון המטבח מתחת לכיור כאשר זין עומד נתקל בו כל פעם,

לקחתי קצת מרחק, אך החיבוק לא עזב,

הלשון והשפתיים שהיו מאחורי אוזני וצווארי, ירדו קצת דרומה לגב, ומשם די מהר לפלחי הישבן.

הרגשתי ידיים פותחות, ולשון חודרנית בתוך חור ישבני

"הרגע גמרנו והשפרצנו, ואחרי האוכל" אני מנסה לומר תוך כדי גניחה...

"לא איכפת לי מה יוצא ממך, העיקר שאני הגורם לכך" ענית.

מרגיש יד מושטת לבייצים, ומשם לזין , סוחטת אותי, כאשר הלשון חודרת את חור ישבני.

כך כמה דקות של סחיטה בעינויי כלים למדיח, 

האישונים הסתובבו, הראש התלפפף, 

וגופי רעד, אין לי מושג כמה ומה יצא ממני, אך הרגשתי מייד לאחר מכן את הלשון והפה מסתובבים סביב הזין שלי ומנקים כל דבר, 

הריצפה הייתה נקייה ויבשה......

תודה אדוני היא אמרה....

ולי נגמרו המילים....

 

פשוט בא לי.....