תתפלאו או לא, אבל מה באמת חשוב לדעתי בשליטה וביחסים (זה בא ביחד לא?)? (כמובן תיאום ציפיות אבל אם לרגע אחד אנחנו אחרי זה או בזמן תיאום הציפיות).
הדברים הקטנים, המגע הקטן הזה, המבט החטוף הזה, הטון הזה אפילו לשנייה, איזו תנועה מסוימת - זאת שעושה לנו את זה ואנחנו מבינים שזו הפרטנרית שאנחנו רוצים לכבוש.
ישנם את האישורים האלה שלפעמים עוזרים לנו לקבל את הביטחון - אני מאשרת לך לשלוט בי, ידיים כנועות מלפנים שמראות שאת שלי, המכתב הזה שמראה שאני יכול לזיין אותך כמה שארצה.... מבט התודה ואפילו תודה מפורשת מפיך לאחר שגמרתי וקיבלת את הנקטר שכל כך הוציא את האנרגיה הכיפית הזו מגופי אלייך, שמאשר שזה שהדבר קרה לא סיים את המפגש בנינו...את החיכוך, את זה שאפשר גם לשכב צמודים אחד עם השנייה עירומים עם מיצנו שהתפרצו, ורגועים (נושפים לאחר סערה) , ועדיין נוגעים אחד בשני, מתחככים, מתנשקים, מתגופפים.
ישנם אישורי פקודה - זה שגמרתי לא אומר שסיימנו! זה לא אומר שהיד שלך צריכה לרדת מהזין שלי, וזה שאת גמרת לא אומר שסיימתי לזיין לך את הצורה בכל מיני צורות אחרות, עכשיו לכי ותביאי לי נעלי הבית..... תנבחי.
ובקיצור, מה שמדביק אותנו אולי זאת המשיכה, ומה שמשאיר אותנו דביקים אלו הפרטים הקטנים וגם ... הפרטים הגדולים .... ואולי גם מה שמשאי אותנו דביקים, זאת הקינקיות שלנו, המיצים שיוצאים מגופנו על גופנו, והידיים שנמצאות אחת על השנייה כדי לוודא שלעולם לא נשחרר .... (גם אם אנחנו צריכים עכשיו לשירותים.... )
שיהיה יום מקסים לכולן.