החלק הראשון מתחיל דווקא בסוף של הדברים.
גמירתו של האדון.
מתי תסכילו שפחותיי ונשלטותיי, כי גמירתו של האדון איננה דבר מפחיד, ובטח לא אמור להתריע אתכן.
חלק מהתפקיד שלכן, חוץ מלהיות שותפת סוד, שותפה לתוכן משותף כבין אדון לנשלטתו , היא גם השיתוף שלו במשהו מאוד אינטימי - גמירתו.
גמירה איננה מראה ומאותת על סיומם של דברים, אינו סיום של סשן, אינו סיום המגע, (איננו סיום הקשר בינכם), ואיננו אות ללכת להתקלח ולהתנקות.
מי אמר שאם מצצתן לאדונן, אם עשיתן לו ביד, או אם דפק את הזין שלו בגרונכן , ואף בעל אתכן במקום הטבעי או באחוריו, ואז גמר (גם אם הקאתן עקב הגרון העמוק), אי הדבר מראה את הנאמר לעיל, ואין הדבר מעיד על הפסק השיפשוף.
אדון ובכלל גבר, (בכל מקרה אני יכול להעיד על עצמי), לאחר הגמירה רוצה רק דבר אחר - להמשיך להרגיש! להרגיש אתכן, את הזין שלו במגע מולכן, את התודה שלכן, את החמלה שלכן, ואת הרצון שלכן להמשיך להיות לידו. ולא להתרחק.
ולכן השיעור הראשון - מדבר רק על דבר אחד.
קירבה!