מאוהבים, נוסעים לסופ"ש לצימר בצפון.
נסיעה ארוכה, בדרך עוצרים לאכול באיזה קניון שומם,
החיים נראים קלים, ללא ממחויבויות אחרות, רק שנינו בבועה כאשר העולם נמצא בצדו השני. שקט....
רק אנחנו והים, נוסעים לאורך כביש מספר 2 , מתחילים לגאות לכיוון הקריות ומשם להרים הירוקים הצפוניים.
מדברים בלי סוף על תכניות לעתיד, סיום התואר שלה, קידום בעבודה שלי, ככה נוסעים לנו שעות על גבי שעות...
מגיעים בערב לצימר, פורקים את הציוד , מתנשקים ומתחבקים, וממזמזים אחד לשניה את הצורה .
ואת מופעת כאשר אני פתאום תופס אותך, מסובב, תופס באגן שלך, ולוחש לך באוזן.... מרגע שהבגדים שלך יורדים, ל2 הלילות שאנחנו כאן, שום בגד, לא עולה על הגוף שלך חוץ ממני.....
ואת תעני לי ב- כן אדוני.
האישונים שלך התרחבו, הנשימות נהיו כבדות וקצרות יותר, עורך הפך לברווז, מופתעת ללא ידיעה מראש , הוצאת בפעם הראשונה את המילים - כן אדוני.
איזה סופש משוגע היה.... חלפו להן 20 שנה..... הלוואי....