הגעגועים כשהיינו נערים....
היית לוקחת שמן חם ומתרפקת עליי, על חרצי , מרגיש את גופך עליי.
היית מרגישה את הבליטה, ומנסה להבליטה עוד יותר, עולה ויורדת בכל דרך אפשרית, עם הידיים, השדיים, כריות ישבנך, ואפילו מתחככת בי עם שרוולי כוסך.
היו הזמנים שבהם גמירה לא הייתה המהות, אלה האמצעי - אף אחד מאיתנו לא היה סופר אותה, הייתי פשוט גומר, וגומר , וגומר....
וככל שהייתי מגיע לשיא, הברק בענייך היה גדל עוד יותר, הרעב להרגיש בכל מיני צורות, לטעום , ולקבל היה מתגבר.
והרצון שלי בכל שיא ושיא, היה להביאך לשיא נוסף, לשאוב אותך, להכיל אותך, ולהזרים אלייך את עצמי. פשוט וכך.
להצליח להביא אותך לחוסר האונים האולטימטיבי, לראות אותך ולהרגיש אותך רועדת, שוב ושוב.
להתקרב לפיך ולהרגיש את הנשימות הנעתקות ממך.
אי שם באיזה מקום נידח, רק שנינו, מיצנו, ואנחותינו לעוד , איזה עירבוב משגע זה היה.
לא היה איכפת לנו מה מביט בנו מבין שאר הצימרים המסתכלים והמתבוננים, העיקר שאיברנו לא ייהיו מנותקים אחד מהשניה....
הרגשת החיבור גברה על הרצון הגמירה,
הרגשת החיבוק, הייתה גדולה מהדיבורים.
ואם כבר דיבורים, אפילו השיחות שלנו היו עם מגע - כל פעם שדיברנו אפילו על מזג האוויר, היד שלך הייתה בחריצי ועל גבריותי , ואילו אני תמיד הייתי מתגרה בך בין החור הקידמי לנשיותך האחורית.
אוף, כמה געגועים לזמנים ההם.....
אילו רק היה אפשר היום....