בימים שחורים אלה, ובניגוד לאתר הזה שמראהו שחור, אך ליבו חם,
אנו כעם זקוקים לקצת אנחת רווחה. בימים שאנשים חווים כאב, ולא כאב של סשן או ספייס....
אנו צריך לגלות את אורך הרוח כדי להמשיך להתקיים כאן.
והראש כרגע לא עובד, והחושים חמים לאוד הידיעות. והטלוויזיה לא מפסיקה לעבוד. וכמה שאומרים שלא רוצים לראות , העיניים את כל הדמויות צדות.
ומשום מה תחושת הבדידות גוברת, כך גם חוסר אונים, והרצון למגע חם, מלטף ומרגיע , זה בדיוק מה שפתאום רוצים.
וכן, בצורה ביזארית ובלתי מוסברת, הרצון במגע מיני רק גוברת. הכאב והניורונים במוח מתרגמים את עצמם מפחד לאגרסיה - מרצון לאינוס המצב, לרצון לאנוס את הגוף של עצמינו, ואולי (בהסכמה) של מישהי שרוצה להיות שותפה לפשע, כי גם היא בודדה, וגם היא מרגישה שהלחץ הקיים והאירועים הקיימים משום מה רק מגבירים את הצורך.
משהו שאי אפשר להסביר, אלה אולי כרצון לברוח מהמציאות, ולו לרגע של כמה דקות, כדי שיהיה אוויר להמשיך להכיל את המצב.... ובלי לחשוב על ביקורת עצמית או מבחוץ.
ואם יש איפשהו במרחב הגדול מישהי שמבינה את מה שאני כותב כאן, מישהי שלא מבקרת את הכתוב, אלה מכילה אותו.
אולי יש סיכוי שגם אזכה להודעה ממנה - ולו אפילו כדי ששנינו לרגע קט נזכה לרגיעה ולבריחה לשניה מהמציאות האיומה הזו.
ולכל השאר - תיהיו חזקים, אנחנו צריכים עכשיו כולנו להיות חזקים.
