אז קצת אפטר אחרי כל הטירוף של החודש האחרון, כבר כמה שבועות לא ראיתי באמת בית.....
ואז המחשבות רצות כהרגלן, אולי נובעות מהטינופת שהבאתי איתי, מדים מטונפים, עייפות, חוסר במקלחת בשבוע האחרון במיוחד....
ואז הראש קופץ למקומות הכי אפלים, קינקיים, מטונפים, תוך כדי מחשבות באונה המקבילה של המוח של כמיהה למישהי שתבין, תכיל ותחשוב בדיוק כמוני..... כנראה לא יקרה.
אז אני מעדיף לזרוק את אותן המחשבות כאן, אולי קצת יותר מסודרות.
סיפור תחתונים:
קרא לכם פעם שהייתם במצב אינטימי, הרגע הזה שלפני שנכנסים בכלל למיטה, נשארים בתחתונים, ואז היא מגיעה משום מקום, ועם שתי אצבעות, משחקת עם האגן, בתפר גומי של התחתון, ופשוט נוגעת לא נוגעת, כמעט מורידה ולא מורידה, וזה משגע את החושים.....?
זאת הרגשה עילאית , והכיף היותר גדול שגם אפשר להעניש בתור אדון עונשים על נסיון לקיחת שליטה ואיבוד חושים מצד הנשלטת....
משחקי טוסיק:
כבר הרבה זמן אני משחק עם הרעיון הזה. אני אדון, אני שולט, אני סטרייט....
אך משום מה כבר תקופה ארוכה אני כל כך רוצה לקבל אצבעות, מישהי שתזיין אותי בתחת, תוך כדי שהיא עושה לי ביד או מוצצת לי.
מודה שמעולם לא באמת חוויתי את זה. חוויתי פה ושם, קצת אצבעות בעבר הרחוק. אבל פתאום בא לי. בא לי לאבד את עצמי עם מישהי, שתדע להיות מצד אחד נשלטת, ומצד שני, לקחת את הטוסיק שלי והגוף שלי למחוזות אחרים.... בא לי לעוף.
חיבוק דוב:
בסוף, הכל עניין של חיבור (שלצערי מעולם לא באמת עבד אצלי עם אף אחד באמת... עצוב, אבל נכון), אבל בא לי, הכי בא לי, זה שנגיע למקום, עם נירות, מול נוף ים מופלא. ונדבר עד השעות הקטנות של הלילה, על כל דבר, עם הרבה סבלנות כאילו העולם החיצוני לא מחכה לנו. נשב ונדבר, נמצא את עצמינו ללא בגדים, ורק מחובקים חיבוק דוב. כזה מלא, עם ליטופים, ראש על צוואר, ופשוט נספור את הנשימות, ונמשיך לדבר על כל דבר שלא קשור לשום דבר. ללא גבולות ומעצורים.
זהו קהל יקר. רעיונות לחלל ריק, בתקווה שמישהי תשמע את השדר, ומצד שני, הוצאתי קצת .....
חוזר למקלחת, וליום עם התה/קפה שלי. על המרפסת , לנשום קצת שקט.
ואולי לכתוב חלקים חדשים של רעיונות מוזרים