בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כל מה שתלוי מתייבש ונופל

על עצמי, על פנטזיות, חינוך וכל מה שעולה בראש
לפני 3 חודשים. 2 במרץ 2024 בשעה 14:51

שעת ערב מאוחרת.

הטילים והאזעקות נשמעות ברקע, בא והולך,

הטלוויזיה ממשיכה לדווח.

ואני מגיע אלייך הביתה,

דופק בדלת, נותנת חיבוק כזה שמחפש נחמה,

ואני עוטף חיבוק בחזרה, 

אור נירות , ארוחה מוכנה, ואת כולך בשבילי וורודה.

מסתכלת בעיניים נוצצות, כולך נרגשת לבאות....

 

מתיישבים, מסתכלים אחד לשני בעיניים, חיוך זדוני ומבוייש אצל שנינו.

יושבים ואוכלים, הטלוויזיה ברקע,

מדברים על היום יום המסתכל, המלחמה הקיימת, 

צוחקים ונהנים וכמעט מתנצלים שפתאום סביבנו בועה ששנינו נמצאים בתוכה, ונהנים,

כל עולמינו שלנו בלבד, ואף אחד לא יפריע לעד.

 

ואני מתנדב לרחוץ את כלים, ואת עוזרת לפנות את השולחן.

ואז ככה לקראת הסוף, אני מרגיש אותך מחבקת מאחור.

נצמדת אליי בזמן שהידיים שלי רטובות, ואומרת לי באוזן מילים רוטטות.

 

נצמדת ככה צמוד צמוד בתמימות, ומתחילה לנשק את הצוואר בהדיקות.

וככה מגרה בזמן הרחיצה.

ומתחיל בנשיקות לרדת דרומה ככה זה נראה....

 

ולאט לאט מרגיש את ידייך מטפלות לי במכנסיים,

ופתאום מרגיש את ידייך על התחתוני, למרות שאני נותן את תחנוניי,

וככה אני עם הזרם, למרות שהדם כבר מזמן שם בכרם.

מרגיש מישושים בזין ובבייצים, אך פרצופך כבר מזמן נמצא באחורי.

 

מרגיש את הבד של התחתונים יורדים, ואת לשונך חוקר את עכוזי הרוטטים.

וככה לשון מצאה את החור, נכנסת עמוק בזמן חליבת חמור

 

ואני ממשיך לרחוץ ונאנק, ואותי את חולבת לזרע המחנק.

ואני נאנח, ומנסה לשלוט במצב,  למרות שהביצים והזין בידך כבר מזמן.

ולשונך ממשיכה באותו זמן לזיין, את החור שלי כמו חוקן, החוקר וחוקר.

 

וכולי רוטט וגואש ונרגש, ופתאום אני גומר בבת אחת. 

ואת לא נרתעת, לא מפסיקה ולא זזה, אלה נאנחת בקולות הקולחת.

 

הזרע בידייך והלשון עדיין בתחת (שלי), ממשיכה אותי ללוש וללטף את גופי.

ואז ככה בסוף, אחרי שאני נרגע- אז זרעי מידייך ליקקת כל רגע.

 

פיך ניגר מהנקטר הלבן, ולאחר מכן אמרת תודה תמימות יתרה.

 

ועוד חיבוק מחבק ואוהב, כשהזין בחוץ ואת עטופה בוורודך....

 

מדברים כך בסלון על הא ועל דא. ואת מחכה כבר לסיבוב הבא....

 

וכך עבר לו לילה שלם, בסקס ליקוקים וכלים נקיים....

 

הנה זאת פנטזיה שהייתי רוצה לממש, אך חוסר אונים כאשר פרטנרית אין.

 

כנראה שאמשיך לפנטז מימושים , ככה זה כשהימים... ימים קשים.....


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י