לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כל מה שתלוי מתייבש ונופל

על עצמי, על פנטזיות, חינוך וכל מה שעולה בראש
לפני 7 חודשים. 9 באפריל 2024 בשעה 5:22

לא יודע להסביר את התחושה האנושית שלנו לצרוך יציבות.

ומצד שני, במקביל, הרצון שלנו לקבל ריגוש.

לדעתי, אלו מקרים בודדים שבהם אפשר לקבל את שניהם.

אין רצון יותר גדול שלי מזה בלהיות בקשר שבו הכל פתוח, אין מגננות וחוצצים ללא שיפוט אחד של השני.

 

ושוב, מצד שני, ובמקביל, לקבל את הריגוש הטוב ביותר שאנחנו חווים בכל פעם. להרגיש את כל חיישני הגוף פועלים באותו הזמן. 

אני לא יודע מה איתכם, אבל הכמיהה להרגיש דרך הצד השני את כל הגוף, זה הרצון הכי חזק אצלי, ונדיר שמישהי הצליחה להפעיל את כל החיישנים האלה בבת אחת, ולגרום לי להזיל ריר על עצמי (או עליה) כשזה קרה. (זה לא אומר שלא היה סיפוק, וזה לא אומר שזה לא היה טוב).

 

נדירים הפעמים בחיי שמצאתי את כל החלקים יחד של מישהי שאני רואה בה כקשר טווח ארוך, קשר לחיים, קשר רציני, שקול, כזה שמדבר על תוכניות (לא זימה) שמשלבות אותה בחיי ושאני יודע שהיא חושבת אותו דבר. בת בבת שהקינקיות בקשר הייתה שם ועלתה בכל המושגים.

 

כי בכל זאת, חוצצים נולדים מחוסר הרצון שלנו להתמודד עם אתגרים, וגם אם אני אגיד שאני האדם החזק ביותר עלי אדמות, זה נכון גם לגבי וכל אחד או אחת שנכנסת לזוגיות - שקרנים אלה האומרים את ההיפך, ואם הם צודקים - נדיר בכפפת יד שיש כאלה.

 

אני עדיין מחפש את זאת שתמלא לי את החושים, תבין את האתגרים שלי, ותהיה שם בשבילי , 

 

על 4, 

 

עם פה פתוח

 

ואגו ברצפה.

 

נד נד, נד נד, רד עלה , עלה ורד.....


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י