כל מה שתלוי מתייבש ונופל

איך בא לי לקחת את החיים בהילוך איטי.

אני מרגיש בימנו שהכל כמו כביש סואן, וכולם במרדף אחרי .... משהו - הצלחה, הספק, כסף, חופשה (מרדף אחרי חופשה שמעתם נכון), אושר, להישאר בחיים, להשאיר בחיים אנשים אחרים (משפחה, חברים ועוד), מרדף אחרי להוכיח משהו לאנשים אחרים..... לגמור ולהגיע לסיפוק בזמן משגל טוב.... מרדף להגיע למשגל.....

לכל מרדף כזה יש תמיד 2 צדדים - זאת שיש לו מטרה , והמטרה עצמו שרבות הפעמים מדובר מישהו/י מהצד השני שצריך להגיע אליה או ליעד הנושא שלו/ה.

אני מודה שאני כל הזמן בתוך הקלחת הזו, אנחנו, כולנו, ואני עסוקים כל הזמן במטרות.....

שלא תבינו לא נכון, אני בעד להציב מטרות בחיים, אבל אם אני רגע מתבונן מהצד, ההרגשה היא שאנחנו מנסים להוכיח את עצמו לדעת.....

אני מפנטז במוחי, איך הכל הולך בהילוך איטי. לא בקטע של קטע וידאו שאנחנו מריצים לאט כדי לתפוס את הרגע (כי גם שם יהיה מרדף...),

אלה יותר בקטע של לקחת את הרוגע, ולהרגיע את טירוף המרוץ הזה. 

במוחי המוזר והזדוני, זה מתורגם גם לסקס.... לסשן, ועוד.

איך אפשר לקחת משהו, ולעשות אותו ממש איטי, רגוע , מרגש וסוחף מינוס המהירות להגיע לפיק.

אני מדמיין איך נשיקות בכל הגוף הן איטיות , לא ממהרות, רטובות ונוזלות, ולאף אחד לא איכפת ואף אחד משני הצדדים לא ממהר.

אני כמהה לזה שאוכל להתרכז בהרי השדיים ובמעלה הפיטמה, בלי שיגידו לי שנמאס, ושם - כל עולמי שלי....

אני מפנטז שבחדירה , הכל איטי, לאט לאט, הפמפום חזק, אך איטי. ואף אחד לא ממהר להוציא ולצאת.

הכל בשלווה.

ואני מדמיין שהגמירה היא אינסופית, ואף אחת לא ממהרת לברוח לאחר מכן....

גם טקסט זה, כתבתי ברוגע, בהילוך איטי.... ללא כל מחשבה, אלה פשוט במחשבותי, וזה מה שיצא.