כל מה שתלוי מתייבש ונופל

בא לי לפעמים , אחרי יום ארוך, 

יום ארוך בעבודה,

שבוע ארוך אחרי מילואים,

בא לי להגיע הביתה, ולא חשוב כמה אני מסריח מהיום הזה או השבוע הזה, ומכל הקיץ אוגוסטוס הזה,

בא לי חיבוק, דוב כזה

שאבלע בך, שתלטפי אותי, תגידי שהכל בסדר, ולא אני שהתחרפנתי, אלה זה העולם שהשתגע שם בחוץ,

שעכשיו הכל בסדר, שתיכף אתקלח, ואזיין אותך טוב טוב.

ובא לי שבזיון, אבלע בך, אהיה מעלייך, ואת כולך , כל ידייך עליי, מלטפת את הראש, מחזיקה בצוואר, בכתפיים ובגב

בזמן הפמפום תחפני את ישבני, ותצעקי כמה שאני זיין אלוהי

ואני בתוכך, נבלע, וכל עולמי שלי.

את מנחמת בגמירה, אומרת כמה טוב היה, 

הופכת אותי לצד השני, ויורדת ירידת ניחומים, כדי להוציא את כל מיצי הבושה שבי, שעברתי ביום יום בעבודה, או באותו השבוע במילואים.

וכך את שמה את ראשך על ביצי, מלטפת ומרגיעה.

ואומרת שהכל בסדר, זה לא שאני התחרפנתי, אלה זה העולם שהשתגע שם בחוץ.....