לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כל מה שתלוי מתייבש ונופל

על עצמי, על פנטזיות, חינוך וכל מה שעולה בראש
לפני חודש. 19 באוקטובר 2024 בשעה 4:59

לאחרונה שמתי לב שיש לי התגברות בבעיית קשב וריכוז.

אני בן אדם שכשמשהו מעניין אותו מאוד מרוכז, יכול לשבת שעות,

מעולם לא אובחנתי בבעיה , וגם לא הרגשתי שאני צריך.... או משהו כזה.

אך לאחרונה, כנראה בעקבות המלחמה אולי משהו בי השתנה, הסבלנות שלי הולכת ופוחתת ואיתה גם בעיית ריכוז עמוקה.

אני לא מסוגל לראות תוכנית אחת מההתחלה על הסוף, אני לא יכול לראות חדשות , זה מרגיז אותי.

ואפילו סרט פורנו טוב , כזה אחד שבאמת יוציא לי את מיץ החרמנות ויגרום לי להתפשט ולאונן , אין לי סבלנות להביט בו בלי להקפיץ לקטע הגמירה או השיא של הסרט,

שם אולי במקרה הטוב אדחוף לי יד לזין מבעד למכנס. ובמקרה שאגיע לבית ריק, חשוך אחרי יום מסע בתקופת המילואים המוזרה שלי לאחרונה, אגמור וישר אלך להתקלח.

 

אני צריך משהו שיחייה אותי, אני באמת באמת מלא שמחת חיים, משולבת בציניות עם אמביציה לבדר את הצד השני, לתמוך בה גם, ולשלב בדסמ לעולם חיים שלמים.

אבל משהו במלחמה הארורה הזו קטע ממני את השמחה הזו.

אני לא בדיכאון, ומלא אופטימיות לעתיד לבוא, ומנסה לשים את כל בעיות המדינה הצידה ובטח להוריד אותם מהכתפיים שלי - זה קשה היום לכל ישראלי.

 

אך בא לי לחזור אחורה קצת בזמן, לימים של המסיבות, הסקס החופשי בלי לעשות חשבון, והימים שבהם סשן, סקס, זין וכוס לא היו מילים גסות, אלה בטאו את חופש הביטוי.

הם לא היו הטרדה מינית אלה מחמאה. 

הם לא היו איזה נושא חשוב לשיחה, אלה היו חלק מהמות בלי לתת לצד השני הרגשת ניצול, אם כי בעולם הבדסמ, זה בדיוק מה שהצד השני חיפש בצד הנשלט, כבוד, וניצול. שילוב של שניהם.

 

היש כאן מישהי מהדור ההוא שמחפש בדיוק כמוני לצאת מאותה שיגרה עמומה שגורמת לנו בעיית קשר וריכוז?

אם כבר בעיית קשב וריכוז, הכי הייתי רוצה זה לאבד את הריכוז שלי כשאני צריך להחליט אם אני מוצץ עכשיו את הפיטמה הימנית או השמאלית,

אם אני נשאר שם או יורד למטה לאיבר מין רטוב וחרמני כדי לשגע אותה ,

אם להתרכז במקום אחד בגופה, או לתקוף את הכל......

 

היש מישהי אחת כאן שמבינה בכלל על מה אני מדבר? או שאני כותב לחלל הריק של היקום (זה שנרשם לכלוב וקורה את הדברים המוזרים שלי....).

 

דעתכן נדרשת...... 

Athenaa - מבינה אותך. כן.
רשימת המטלות של מתארכת ואני לא מצליחה לסיים כלום.
מעין תחושת ארעיות
כי משהו גדול קורה כאן והחיים האישיים כמו שוליים כרגע.
כלום לא כמו פעם; השמחה, התמימות, אפילו החופש לא מרגיש חופש.

🌸
לפני חודש

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י