כל הרעיון באינטימיות היא החשיפה שלנו למישהו שאנחנו מעוניינים לפתוח לו, או לה, חלון לתוך חיינו האינטימיים שאנחנו לא חושפים בדרך כלל לאחרים.
אם יש משהו שמפתיע אותי כל פעם מחדש זאת הבושה של החשיפה, או יותר נכון, המוגבלות לפעמים לחשוף למישהו את עולמינו האפלולי.... בלי כמובן לשפוט.
אפשר לומר אפילו כי אולי הפחד בחשיפה היא כן להישפט. רק שעדיין נתקלתי בדברים לא ברורים, שהרי אנחנו כבר במצב אינטימי, אז למה לפחד? מה יכול לקרות?
אם נכנסנו כבר למצב אינטימי עם מישהו, או מישהי, צריך להיות משהו ממש דרסתי החורג מתיאום הציפיות הראשוני הנדרש כדי לגרום למישהו לקום וללכת.... (ונכון, היו דברים מעולם).
אבל מבחינתי הדברים החשופים אינם קיצוניים (למרות שהכל בעיניי המתבונן). לדוגמא כאדון אני יכול לומר לפרטנרית להתפשט ולעמוד בתנוחה מסויימת (רגועה) ופשוט להתבונן בה, לקחת קצת את הזמן ולהתעלל בה ובסבלנותה, ומצד שני להתמקד במקומות שאני רוצה להתמקד ולהתענג על נוף גופה. למה החשיפה הארוכה הזו (במושגי הצילום) גורמת לאובייקט לרעוד (ולגרום לטשטוש התמונה)?
דוגמא קיצונית אחרת, דווקא באה ממני, אני לא בן אדם של ביזאר, ויש לי גבולות מאוד מוגדרים בנושא, אבל יש משהו מרטיט ומרגש כאשר מישהי נחשפת אליי בשירותים.
מודה ומתוודה לקהל הקוראות שמעולם לא באמת הצלחתי להגיע למצב הזה, שאני בשירותים משתין (לא , לא הדבר השני....) והפרטנרית מדברת איתי על הא ועל דה, או אפילו נוצר קליק והיא מחזיקה לי את גבריותי ומכוונת, מלטפת ותומכת בהתרוקנותי , בדיוק כפי שהיא צריכה להיות בזמן משגל סקס סוער.
או ההיפך, שאני נכנס כאשר היא על האסלה.... ומדברים.
בעיניי זה מושך, הכי אינטימי שיש, חשוף וחושף, ומקרב.....
עוד דוגמא אחרונה לאלו שהשתעממו או הזדעזעו , היא שלפעמים באקטים בדסמים, העולם האנאלי נחשף,, ולא אני לא מדבר על חדירה אנאלית, אלה פשוט החשיפה של הישבן,
אני מזכיר, אינטימיות חושפת, ובדסמ שם גם גבולות שפותחות ומרחיבות את האינטימיות הזו.
למשל להגיד לה להתאפק בדברים מסויימים, כמו ללכת לשירותים, לא לגמור אם אני לא שם, ועוד ..... חלק מהאינטימיות הזו.
חשיפה מרחיבה ומקרבת את האינטימיות בין 2 אנשים - תקבלו זאת !!! :)
אז אני שוב שואל אתכן.... מה הבעיה שלכן?!