אני יודע שחלק מהאנשים יגידו שהם מצאו את מה שהם מחפשים, שהם שלמים עם מי שהם ומה שהם ועם מי שהם נמצאים. שאין מתנה יותר גדולה ממה שהם קיבלו בזוגיות.
אני מקנא באנשים האלה.
ואני מניח שרוב האנשים אינם נמנים מרשימת האנשים שנמצאים כאן.
אני כל הזמן בחיפוש בין אהבה לסקס ובדסמ. כאילו אני מתוכנת, ולא מצליח לקבל את שניהם אם בכלל.
לפעמים יש ניצוץ כאן או שם, לפעמים יש איזו מישהי נחמדה וחמודה ואפילו שובת לב כמו לאחרונה, שנראה כאילו זה הולך לכיוון שאותו כל כך אני כמהה אליו.
ובשניה, זה מתפוצץ. בשניה הכל נופל ומתמוסס,
מצד אחד, לא צריך לקחת קשה נכון, אבל לפעמים כבר נגמרים קצת הכוחות. אומנם אנחנו הגברים נועדנו לפי הטבע לצוד, אבל לפעמים גם בא שיצודו אותנו....
זה נכון שאנחנו אלה שצריכים אולי לעטוף ולתמוך, אבל גם אנחנו צריכים איזו מילה טובה, איזה טריגר לגירוי, ופשוט שתהיו שם גם בשבילנו. אני לפעמים מדבר בשפת רבים, אך בהחלט אני מדבר בשם עצמי ובשם עצמי בלבד.
הכמיהה לקינקיות, לסקס , שליטה והשילוב ביניהם לא נותן מנוח, ולפעמים זה כל מה שצריך קצת לשם לברוח כדי לקבל רגיעה מהמצב כאן בארץ ובכל מה שמתחולל כאן.
לפעמים מתגעגעים לימים פשוט משעממים, בלי שאיזו כותרת או בלאגן יצוץ פתאום בגלל איזה משוגע אחד או כמה משוגעים בכנסת. ועזבו אותי רגע פוליטיקה - העייפות של הדבר הזה רק מתצטברת. שבא לברוח (אבל לאן? אין - מחירים שעולים, טיסות שנסגרות, סכנת קיום ורדיפה בכל מקום).
אז סקס כבר אמרנו? זה חוף המבטחים? אבל עם מי לעזאזל? איזו אחת קינקית שתרצה גם אהבה.... גם שיחה טובה, וגם תוכן.....
מישהי שלא חושבת רק על עצמה ומחפשת גם סיפוק עצמי לאחד שמחפש לספק.
למה זה כל כך קשה?!
מחשבות סופש 1......
דעתכן מתבקשת!
סופש מקסים!