כל מה שתלוי מתייבש ונופל

ושוב בוקר, 

ושוב חלומות כחולים, מתערבבים עם סיוטי מלחמה.

קם עם זקפת בוקר,

ושוב רוצה שמישהי תראה אותי איתה,

לקום בגאון ושמישהי תתגאה בו, תתגאה בי,

לקום בבוקר, כאשר ריח הבוקר עדיין עולה, 

מתערבב עם ריח חרמנות, עור לעור, 

ואת מסתכלת, בוחנת את זיקפתי, 

מחמיאה, בוחנת, ובעידינות נוגעת,

כמו שמאי רכב שבודק את הסחורה,

יד שניה שוקלת את הביצים,

ולאט מורידה את התחתונים הצמודים לגופי

ומשם שפתייך מטפלות בזקפתי, שרוב זרימת הדם נמצאת ושקולה שם,

ולא נשאר הרבה במוחי, אלה לומר לך , תודה....

אילו רק היית שם לידי, אחת מסתורית שאני כל כך מחכה לה...