לפעמים אני מוצא את עצמי תקופה ארוכה בלי מילים, בלי היכולת לכתוב, או הרצון לכתוב.
לפעמים בא לי את החיבוק החם והאוהב, העוטף הזה, כזה חיבוק שנמצאים מתחת לשמיכה העבה , ביום חורף קר, ואת מאחורי ומלטפת אותי ומחבקת אותי, את כולי, ידייך מהלכות על גופי, וחיבוק חם ממלא אותי ממך.
לפעמים בא לי את החיבוק דוב שאני מאחורייך, וזרועותיי פשוט מלפפות את גופך, ותנועות משגל בלתי נשלטות מהמותן מפמפמות אותך בזמן שאנחנו מדברים שיחות ארוכות אל הלילה, או שפשוט נרדמים כך מתנשפים עורף בעורף.
לפעמים בא לי לשטוף כלים לאחר ארוחה טובה שהכנת , ושתבואי מאחורי ותסניפי אותי לגופך, תתעללי בגופי בזמן השטיפה, שלשונך תשטוף אותי באותו הזמן.
לפעמים בא לי לרדת לך ככה סתם כשאת יושבת בארוחת שישי, ואני פשוט יורד מתחת לשולחן לעשות בך את זממי, מחמם אותך יותר מחלה רותחת.
לפעמים בא לי ככה סתם, חפוז ללא הסברים, בתוך ארון בגדים שאת מתחתי ואני בתוך פיך, בועל אותך בלי שאני זז, אלה פיך פשוט עושה מה שהוא רוצה... או מה שאת רוצה, ולא משנה מה יוצא ממני גם לאחר מכן אינך מפסיקה.
לפעמים בא לי לקשור אותך ולגמר אותך עד שתתחנני שאפסיק.
ולפעמים, אני מוצא את עצמי תקופה ארוכה בלי מילים, בלי היכולת לכתוב או הרצון לכתוב.
כי אני חושב עליך, אותה אחת שפגשתי לפני חודש או חודשיים, שנעלמה כלא היה .....
לפעמים.....