לפעמים אני לא מבין אנשים, אולי זה אני, אולי זאת היא, אולי זאת פשוט האנושות.
בסוף , אם נרצה או לא נרצה, אנחנו מונעים ממניעים מיניים. כל אחד לוקח או לוקחת את זה אחרת.
יש כאלה שרק הצד הפיזי , ויש כאלה שמחפשים את התוכן, ויש כאלה שאת המנטלי, ורובינו בסוף עם מינונים אישיים, מחפש איזה אוסף של כל האלמנטים שציינתי.
הקטע היותר קשר הוא התקשורת, והאיזונים כדי לגרום להצליח בקשר, גם אם הוא רק בהתחלה, בעת שיחה פשוטה כאן, או אם התקדמנו נניח לטלגרם או כל פלטרפומה אחרת שבחברנו שתהיה לנו נגישה יותר , נוחה יותר, ותגרום לנו להיפתח יותר.
העניין הוא שבזמן האחרון אני חש כאילו מגיעים לנקודה שהצד השני משתעמם, ואין לי שום דבר לבדר אותה, בפלטפורמה כמו הטלגרם, כאילו שיש תיאום ציפיות מושלם, ומשם זה פשוט לא מתרומם עד לנקודה שאני מרגיש שאולי אני זה שמציק.
נכון, אני חופר , ומחפש חופרת שתתאים לי ואני לה. מי שתרצה כמוני, שנוכל שנינו לחפור אחד לשניה, הן במנטלי, הן בתוכן, והן בפיזי.....
אחת שנוכל לעשות שיחה בכיף, בבית קפה על כוס יין, ואחר כך נוכל לגעת אחד בשניה ברכב או באיזה מקום ניטרלי שנרגיש שנינו בנוח.
כמה שזה נשמע סליזי, כולנו צריכים רגע את האוויר הזה בכוונה להתקדם הלאה ולמצוא את הפרטנר/ית המושלמ/ת כדי שנוכל לברוח אחד לשני כל פעם שנחפוץ. בתקוה שזה אולי יתקדם למשהו אפילו רציני יותר.
אך ההתחלה של ה"להחזיק" את הקשר , היא הקשה מכל.
אולי זה אני, אולי זאת היא, אולי זאת פשוט האנושות.....
מחשבות על הבוקר....