מוסד נישואין הוא כמו כל מוסד,
לפעמים יוצאים, לפעמים באים לבקר..... מוסד.
הבעיה היא שהמוסד הזה מאוד מקבע. שלא תבינו לא נכון, יכול להיות שלחלק זה יהיה נהדר ויעבוד מקסים.
אצלי זה לא כל כך עבד.... הוניליות הרגה את המוסד.
והרגשת הלבד פשוט הכבידה בצורה בלתי ניתנת למוסדות......
העולם הזה שבו זוגיות חייבת להיות משולבת הסכמה הדדית, סבלנות, וכן , לפעמים ולעיתים קרובות דם להקרבה, חייבת להביא בני זוג באופן כללי (ללא קשר אם הם נשואים או לא), להבנה שהם כאן לא רק בשביל עצמם אלה גם בשביל בני/בנות הזוג. להיות שם בשבילהם.....
זה נשמע ברור, אבל זה לא מובן מאליו.
אני לדוגמא נתפס כאדם אדיש , כאשר מדברים איתו, אבל אני ממש לא כזה, נהפוך הוא. איכפת לי מהצד השני שאני נמצא איתו, רק רבות הפעמים אני נתפס כמובן מאליו - זה שמסדר את הדברים, מארגן את הדברים, זה שאפשר להישען עליו , אבל לא תמיד הוא צריך להישען על מישהו.
גם בסקס דרך אגב הרעיון הוא להיות שם אחד בשביל השני, גם בדברים המוזרים ביותר. היכולת לשתף את הצד השני עם כל השטיות שיש לך בראש ושהצד השני יכיל - גם זה איננו מובן מאליו אך נצרך ביותר.
שתפו אותי, מה המוזרויות שלכם? :)