אני מתארגן בערב לקראת המילואים
הכנתי את כל הציוד, המדים, תיק עם כל מה שצריך לשהייה ארוכה, חלק מחשב מה אקבל שם ומה לא , מה אני צריך מיידית ומה אפשר לוותר.
הלכתי להתקלח, המיטה ריקה, הבית חשוך, התפשטתי ואני נכנסתי לתוכה.
קם בבוקר מגיע לפלוגה, לשטח הכינוס. ומתחילים את הפעולה.
מגיעים עם הטנק לשטח הראשון, ומתחילים לבצע את הפעולות המתוכננות, יריות, חבר לפלוגה שנפגע ברגלו, וממשיכים קדימה לחתור למגע,
חיפוי מצד אחד, ומגיעים לפיר, מכינים את מה שצריך ופועלים.
לרגע נשמע בום מצמרר , אני עף לרגע מההדף, בודק שאני בסדר ורץ לעזור לאחרים, מתחילים לפנות את הפצועים ולעשות הערכת מצב מחדש. וממשיכים הלאה.
לאחר סיום הפעולה מגיעים בחזרה לשטח הכינוס ומשם נוסעים לבסיס.
אני גמור , מסריח ומלא בחול מעורבב עם זיעה, אין לי כוח להיכנס אפילו לחדר האוכל אלה בא לי רגע אחד לשכב לנוח.
אני מגיע לחדר המוקצה , אני רואה שאני לבד משום מה (נדיר), מוריד את הקסדה ומניח ראש.
פתאום מופיעה מישהי לא ברורה לחדר, נכנסת ככה סתם, ואמרה שהיא אחות הבסיס והיא באה לראות מה קורה איתי לאחר אותו אירוע בפעולה שלנו.
די הופתעתי שמגיעה אחות ישר אליי, הרי את הבדיקות מצב עושים בשטח, מה פתאום היא כאן?
היא מלטפת לי את היד, אומרת שהכל בסדר, בודקת דופק, עוברת לי על הגוף לראות שאין חתכים עמוקים.
ועוברת בצורה די מפתיעה למכנסיים שלי, ובמהירות שיא שלא חוויתי מעולם, פתחה אותם רק את החלק העליון, ואני רואה שראשה פשוט יורד למטה, אני עוד מספיק לראות את הפה שלה נפתח.
אני מתעורר בזיעה קרה במיטה שלי בבית, ואני רואה את אותה אחות, ללא בגדים מיותרים, פשוט מוצצת לי עמוקות בחדר השינה שלי,
כך דקות ארוכות בלי יכולת מוזרה מצידי לזוז, אני מגלגל עיניים , הצריבה מגיעה, ואני רועד כולי ומרגיש את הזרם יוצא ממני כמו צרור יריות בפעולה בעזה.
תוך כדי גמירה, אני שוב מתעורר לזיעה קרה עוד יותר, ומגלה שאני בביתי שלי, במיטה הריקה שרק אני שם, בבית חשוך, ושוב כל הסדין והסמיכה רטובים בנוזל לבן סמיך.
ערב לפני יציאה למילואים.....
נ.ב יש כאן מישהי שמוכנה לעשות לי כביסה אחרי לילה שכזה? .... אשמח להודעה בפרטי.... חייב ללכת להתארגן ליציאה.....
קרב אבוד....