רבות שאלו אותי את זה, ותשובה מלאה ועקבית לא באמת הייתה .
לפעמים הייתי אומר שלא אני התחלתי עם הבדסמ אלה הוא התחיל איתי.
ובכלל עולם השליטה הוא עולם ומלואו ותלוי באמת אינדיבידואלית בין 2 אנשים, זה תמיד נראה אחרת עם פרטנר/ית שונה,
זה תלוי בזוגיות שמגדירים או רוצים (לא תמיד מקבלים), ועוד פרמטרים נוספים שגם לא תמיד אנחנו יכולים לשלוט בהם (תנאי סביבה לדוגמא... מצב בטחוני ועוד...).
אבל למה אני נכנסתי לזה באמת? למה עולם השליטה מדבר אליי? למה אני מוצא את עצמי כשולט.
אני קודם לא חושב שאני השולט האולטימטיבי או השולט לפי ההגדרה הקלאסית.
מצחיק אותי תמיד לראות פוסטים של מלכות או נשלטות שרושמות שהשולט הוא למעשה נשלט.
זה נכון חלקית , וזה נכון שיש כאלה שמגדירים את עצמם שולטים אך מתגלים מאחורי הקלעים כנשלטים.
אבל מאחורי כל גבר וכל שולט יש גם חור ישבן מתחנן , ומי שיגיד לי אחרת הוא שקרן פתולוגי או מתכחש למציאות.
שולט אמיתי בסופו של דבר לא צריך להיות בן אדם אגרסיבי, ולא צריך להיות בן אדם שתמיד ישלוט במצב, אלה בן אדם יציב שיודע מה הוא רוצה.
שצריך מישהי שבסך הכל רוצה לטובתו, מתעניינת בו , לפעמים ולא תמיד גם רוצה לרצות, וכן הדבר באופן יחסי הכוחות צריך גם להיות סימטרי.
הוא צריך להגן עליה, להיות משענת (למרות שגם היא משענת בשבילו).
הדברים הטכניים כמו ספנקינג, קשירות, טון הדיבור - זה כבר עניין של טעם.
ובדיוק באותה סימטריה, גם אין שום רע כאשר שולט רוצה גם מהנשלטת שלו אצבע בישבנו - וכבר כתבתי על כך רבות.
אז למה אני בעצם שם? נשאלתי רבות.... ולאחר לילה עם קצת פחות שינה והרהורים, אחרי תקופה של שנתיים לא פשוטות של מילואים ומצב ביטחוני מורכב חוויתי,
אני חושב שאחרי הרבה שנים אני יכול היום לצאת מהארון ולומר זאת (למרות שזה היה על השולחן כל הזמן וגם כתבתי על זה אינסוף בצורה כזו או אחרת)....
הסיבה האמיתי היא שכל קשר שהיה לי אי פעם עם פרטנריות שהייתי איתן בקשר, היה קשר קר מהצד שלה אליי.
היה קשר דורש שלה אליי (אם זה בתשומת לב, או אם זה בטענות....),
אולי אני קצת מטעה שאני אומר, אני בן אדם חם, שאוהב לשתף את המחשבות שלי, וגם מצפה מהצד השני לעשות את אותו הדבר.
אבל נדמה לי כל הזמן היה שהיחס הוא יחס אינטרסנטי . שקודם כל לה יוצא משהו מזה. לפני שיוצא לי משהו מזה.
מצאתי את עצמי רבות דואג לה מאשר שאני דואג לי. מתרוצץ כדי למלא את עולמה (הפיזי והמנטלי) ולא נשאר בזוגיות מקום לאני עצמי שלי , ליחס שלה אליי.... זה פשוט לא התקיים.
האני העצמי שלה הוא כל עולמה ופחות שלי. גם אם היה סקס פיזי , הוא היה חד סטרי במובן מסוים.
אבל ההרגשה שלי שלא היה שם רגש. זה היה לשם הסיפוק, וכאשר רציתי יותר רגש זה לא היה שם. אפילו הייתי אומר שאין אמון, אלה יותר סודות.
למשל כאשר יוצאים, ומדברים, ומשוחחים, לא היתה באמת התעיינות בי. לא שאלו אותי איך אני מרגיש, מה אני חושב, אלה הדברים היו יותר יבשים וכלליים.....
גם במובן הפיזי, גם בקשרים וניליים לחלוטין, אני הייתי המספק. אבל לא המסופק.
אין כמו לרדת למישהי, לדאוג שהיא תקבל את כל המגע עטופה וחייתית.
כשזה הגיע לסיפוקי שלי, גמירה הייתה קצרה ומהירה לפי הקצב שלה , שפיכה גברית הייתה מבחינתה קללה ומקור החרקה שחלילה לא ייגע אחד בשני.
ולאחר סקס (בסדר), נשלחתי למקלחת להתקלח חלילה שלא תהיה עליי צרעת לבנה.
ללא חיבוק, ללא המשכיות , אלה משהו יבש , משימה שצריך לסיים. ואני רק האמצעי.
חיבוק של מגע בבוקר במיטה הוא רק מהצד שלי, והצד שלה לא מגיב.... זה קרה הרבה ....
ככה זה נמשך תקופה ארוכה עד שהבנתי שאני צריך להפוך את היוצרות,
מי שנמצאת איתי צריכה לדעת שהיא שם בשבילי קודם, ואם הדבר הזה יתקיים אני אהיה שם בשבילה במאתיים האחוזים. כל כולי וכל עולמי יהיה שלה.
אני צריך לדעת שהיא שם כדי לרצות אותי, לרצות אותי, לכבד אותי, וכן, גם לסגוד למה שיוצא ממני - מה המחשבות שלי ועד גמירתי הלבנה.
הרצון להפיל חוצצים נובע בדיוק מחוסר התקשורת של כל הקשרים שהיו לי בעבר.
ולא אני זה שלא מתקשר, אלה ההיפך. זה בדיוק האתגר שלי- אני מתקשר מאוד, מציף מידע, רוצה לדעת, להרגיש חלק מהזוגיות, חלק מחייה, והיא תרגיש חלק מחיי.
החוצצים צריכים ליפול ולהימחק לגמרי.... עד השירותים כולל.... (גם על זה כתבתי רבות).
אין ספק שזהו תהליך מתיש למצוא כזו, כי אני היום לא מאמין שיש הרבה בנמצא. מישהי שלא תפחד מהצד של עצמה, מלהיות בזוגיות אמיתית, חושנית, פתוחה לגמרי מבחינת סודות, אפלות. עירום דבר מבורך, וגם להיות ביחד בשירותים ובמקלחת הוא שיתוף מלא של החיים שלך עם מישהו. ולא צריך לפחד מזה, אלה ההיפך, לחבק את זה שיש מישהו שרוצה להיות שותף מלא שלך.
הבדסמ שהוא עולם מרתק פתח לי את האפשרות מצד אחד לשלוט במצב, אך בעיקר גם לשמש כמסנן נהדר , מיפוי של מי ראויה ומי לא. ובינתיים הסטטיסטיקה לרעתי...
ובנוסף, אין כמו לתת ספנק בישבן ולקבל - תודה אדוני בתמורה.....
אין כמו לתת פקודה ולראות אותה מבצעת.....
ואין כמו להרגיש שותף אמיתי ולהרגיש שמישהי באמת מתעניינת בי, כי זה מה שהיא רוצה....