זהו פוסט פורקן.
הכיף הזה בלדאוג למישהי שאיתי, למשפחה, לבנות, ולכל מה שצריך במשך שנים היו מרכז חיי,
התשלום הזה בחיים הוא תשלום מחושב של כל גבר אחראי (לדעתי) , שלוקח אחריות על עצמו ועל המשפחה שיצר עם הפרטנרית שלו.
הדאגה לכל צרכי המשפחה ביום יום, מהקניות, האוכל, הלוגיסטיקה, ועד הדברים הקטנים כמו הנשיקה ללילה טוב, הליטוף, או להחזיק את עצמי כדי שהיא תגמור ראשונה (ולאחר מכן היא שולחת אותי למקלחת ללא מאמץ מיני מיוחד מצידה...).....
כל זה הביא אותי להתנהלות מחשבתית אחת - ככה זה צריך להיות , אני הגבר, אני דואג לכולם שיהיה טוב, ואם לכולם טוב, לי טוב.
כך זאת הייתה תקופה ארוכה של לא מעט שנים.
מה אתה צריך? - זאת השאלה שאני כל כך כמהה מהפרטנרית שלי, זה כל מה שאני צריך לשמוע, מישהי שגם דואגת לי.
ההרגשה שגם אני מקבל ליטוף, גם לי דואגים למעטפת , אני יכול לפרוח במצב כזה, והייתי שם פעם בצעירותי.
לקבל את הנשיקה החמה הזו ולשמוע באוזן - מה אתה צריך ממני מאמי? תשתמש בי, תנצל אותי בשביל הצרכים שלך.
(וכן, נכון כולן כאן חושבות על סקס דבר ראשון - והן צודקות.... סיפוקו של הגבר לא חשוב פחות מחיבוק. ככה אנחנו בנויים ורשמתי על כך כל כך הרבה שבטח נמאס כבר לטחון את זה.... אבל זה נכון!).
אבל לא רק!
אני מדבר בשם עצמי - אני צריך אהבה. צריך מישהי שכמו שאדאג לה! היא תדאג גם לי. איזון בתוך עולם לא מאוזן. ההבנה שיש 2 אנשים שמקריבים כל אחד מהצד שלו כדי שיהיה לכל אחד מאיתנו טוב לשם בניית זוגיות בריאה ולא זוגיות הורסת.
ההבנה שתוכן, פתיחות, והבנה של חוסר חוצצים עוזרת לאמון בהחלט בין השניים, ההבנה שאין אנחנו מכירים יותר טוב את השני מכל אחד אחר, כי מדברים על הכל , כל כך פתוחים שגם דלת השירותים פתוחה והשיחה קולחת בזמן שמישהו עומד מול האסלה או מישהי יושבת עליה והשני/ה מדברים אליה כאילו זה חלק מהחיים אחד של השניה פשוט להיות שם גם ברגעים הכי מביכים, אינטימיים של השני. - כל אלו הם כלי עזר ללמוד ולדעת אחד את השניה.
אבל הדבר הכי בסיסי שכל אחד צריך לדעת שהפרטר/ית שלו נמצאת שם כשהוא צריך, ויכול פשוט לשאול - מה אתה צריך? זאת תחושה של עולם ומלואו , בלדעת שיש כאן מישהי בשבילי כמו שאני בשבילה.
זהו פרקתי.....