לפני שלושה חודשים. יום שישי, 3 באפריל 2026 בשעה 3:58
אז קודם לכל לכווולם חג שמח.
חג שכולו משפחה.
אז בגלל המצב נוסעים קצת יותר קצר, לפחות אנשים, הרבה יותר אינטימי ובכל זאת הסיבה שאנחנו עושים את זה היא כדי להרגיש, קרובים, להרגיש קצת שפיות בכאוס הזה, שלא משנה מה דעתנו בנושא, נכפה על כולנו.
ואני עם הראש המוזר שלי חושב על החזרה הביתה.
הכמיהה להרגיש נאהב. שישאלו אותי איך היה, אם נהניתי, שישאלו אותי אם אני צמא ומה אני צריך,
שילטפו לי את הישבן כשאני מלמעלה....
שינחמו ויעודדו כאשר אני גומר.
הכמיהה שלי לאהוב. לתת את חיבוק, הדוב בזה שאני אוהב, להסתכל בעיניים ולסגוד למי שמולי.
ללטף וללפף עם אצבעות הפסנתר שלי את הפרטנרית, להכין לה לאכול, ושתרגיש עטופה מכל הצדדים גם כאשר אני קושר, מספנפנק או נותן פקודה.
שנשב אחרי זה מלופפים מול איזו סידרת נטפליקס מעולה עם הקפה,
ושנגיד אחד לשניה שהיה מעולה....