לפני שלושה חודשים. יום שבת, 4 באפריל 2026 בשעה 5:14
יושב לי במרפסת (כן כן בבוקר לפני כל ההתרעות המעצבנות),
הבוקסר עליי, נטול חולצה, וכל העולם שלי ועולמי.
חשבתי על זה שאולי נמאס לי להיות לבד, אבל לעולם לא יימאס לי לשבת במרפסת שלי בשקט פסטורלי הזה.
קיבלתי רצון לעמוד ולהזדקף, להתמתח. "להוריד" ממני את כל האבק של היום יום... ולנסות להרגע.
אך לעולם לא יימאס לי לרצות להיות עם מישהי, שרק מלהסתכל עליה, תהיה לי חתיכת זקפה.
ועוד יותר לא יימאס לי , לחפש מישהי שתרצה גם לעשות משהו בנידון.....