יום לפני הודעתי לה, אנחנו הולכים לשופינג. וכמו למזכירה במשרד, הודעתי לה שזה יערך יום, אולי יותר.
אנחנו נוסעים לקנות לך בגדים, כל בגד את צריכה למדוד ואני צריך לאשר אותו. - כף בגוף ההודעה.
אספתי אותה למחרת ב8 וחצי בבוקר,
היא נכנסת לרכב כולה קופצנית מההתרגשות - חיבוק, נשיקה, ליטופים, וספנקינג קטן בירך. והתחלנו את הנסיעה.
לא לקניון רגיל אנחנו נוסעים, אלה לממילא בירושלים. ניסע עם נוף, נעבור כמובן לארוחת בוקר - יום שלם מושקע שלי אלייך. היא כולה מחייכת, עם מבט חושב שיודע שיש כאן מחיר.
בדרך החוצפנית ניסתה לעשות לי טיזינג, והורידה באמצע הנהיגה את החגורה ממני והחליטה שראשה הולך להיות בין רגליי בדיוק בשער הגיא.
אני מרגיש את הרוכסן נפתח, והיא מתחילה לעשות את שלה.
אני מפציר בה לעצור את זה כי זה מסוכן, והעונש יבוא גם יבוא.... היא בניגוד לנשלטת צייתנית, לא נענתה להערותיי, והמשיכה.... שותה את מיצי בזמן שעיניי מתגלגלות וגופי רועד בזמן נהיגה (באמת דבר מסוכן ביותר), היא עוד המשיכה ברוב חוצפה, ולאחר מכן, סגרה את הרוכסן.
אני די נתתי לה מבט זועם, והיא החזירה לי מבט חוצפני עם אצבע משולשת בעודה מלקקת אותה כדי להראות לי שהיא עדיין מעוניינת בעוד...
די תמוהה בעיניי איך הצלחתי, אבל הגענו לממילא.
שם בחניון הקניון היוקרתיות, הלכנו לאכול ארוחת בוקר, ושוב מבטי טיזינג מחרמנות , כאילו היא עושה לי דווקא כאשר היא לוקחת קרואסון ומוצצת לו את הנשמה ומללקת את נטיפי השוקולד ומתלכלכת..... לעיני כל הצופים..... ומולי.... בר מזל....
לאחר שסיימנו את ארוחת הבוקר המחרמנת , עברנו חנות חנות, והיא נכנסה לעבודת מדידה, אני מולה בתא המדידה, כהוראה שלא משנה מי בחנות, אני יכול לראות, והווילון יישאר פתוח לעובר ושווא . בחנות הראשונה לחשה לי שהיא מפחדת להראות חשופה, גם ירושלים, גם אף פעם לא הייתה חשופה בעבר, בתוך תאי מדידות. תשובתי הייתה שלא הייתה לה שום בעיה להביך אותי מול נהגים אחרים בפקקים של שער הגיא כשהם רואים ראש עולה ויורד, ומזל שלא עשיתי תאונה תוך כדי מציצה הרסנית. זה המחיר שלא שואלים אותי ומבקשים רשות.
וכך תאי המדידה נשארו פתוחים וחשופים, והיא מדדה בגדים לפי טעמה וגם לפי טעמי, חלק אישרתי חלק לא. והיא יצאה בשלל יפה מאוד מהיום הזה.
את השימוש בבגדים אולי ארשום בפעם אחרת, אך מוסר ההשכל הוא, אל תנסי לחרמן בלי לצאת חרמנית. ללמוד לבקש רשות זאת איננה רשות, זאת חובה!