לכל התחלה צריך שיהיה גם סוף, לכן בכל מפגש צריך שגם יהיה סיום - ולא , הסיום איננו נגמר בחדר המיטות - הוא לא יכול להיות קרוב לשם, במיוחד כאשר מכירים בתחילה.
היא הסתכלה עליי בהערצה - אותו מבט שאני אוהב לראות, זה הסימן שלי שהראיון הצליח, היא לא צריכה לומר מילה, תנועות גופה אמרו הכל, ומבטה סיכם את ההתחלה....
הבנתי שכנראה היא זו שתהיה שלי, רק בבקשה שתהיה לי יציבה, אחת שיודעת גם מה היא רוצה , אותי, את זה, את ההרגשה...
הסתכלתי עליה בחזרה ושאלתי - יש לך משהו להוסיף? לומר? לבקש?
היא החזירה לי בתשובה - רק בבקשה תהיה עדין איתי אך קשוח...
אומר לך מה- אהיה עדין, ואת תיהיה קשוחה ותראי איך תוך כדי בלי לשים לב הכל יתהפך לך....
היה נעים להכיר, אמרתי לה, נהיה בקשר, את מוזמנת להתקשר ונקבע מתי תבואי לראיון נוסף, או אם תרצי למפגש היכרות ורצינות למתקדמים ... גיחחתי לעצמי.
היא הנהנה , הראתה לי שיש לה את מספר הטלפון שלי בראש ובראשונה.
חיבוק, נשיקה , דלת נפתחת - היא מתכוננת לצאת....
לרגע הסתובבה לעברי - אתה בטוח שאתה לא רוצה יותר? אני יודעת שאני רוצה...
חייכתי אליה - אם את רוצה יותר, יש לך את המספר שלי, נתחיל שם.
האור נדלק בחדר המדרגות, ואני רואה אותה פוסעת לאיטה במעלית.
המעלית נסגרת, אני רץ לחלון - מסתכל עליה פוסעת , כמו ילדה טובה, כמו זונה, כמו כלבה אבל אולי .... אולי שלי.
הראיון יסתיים, אך הפגישה טרם הגיעה...
רוצים את ההמשך?
יגיע ההמשך... על השיחה באמצע הלילה , על הפגישה החושנית....
לילה טוב לכולם.
לפני 13 שנים. 3 באוקטובר 2011 בשעה 20:19
