כל מה שתלוי מתייבש ונופל

אין כמו שחרור יצרים בקשר שאתה כבר נמצא בו .

לראות אותה , לבחון אותה, מובכת, חשופה, פתוחה לרווחה.

חווה דברים שמעולם לא חוותה. חשופה לטריפה, מרגישה רדופה , יודעת שהטורף מסתכל ובוכן אותה כמו נמר המחפש את טרפו.

ערומה, יושבת.

אני משוחח איתה כאילו הכל רגיל. אוכל ארוחת ערב שהגישה במערומיה.... מדברים על היום יום, היא צריכה לשירותים - אני לא מגיב.

היא מסתכלת בי במבט מתחנן - עדיין אינני מגיב.

אני ממשיך לאכול את יצירת אומנותה , מתמוגג ממראהה , מטעמה שבישלה במיוחד בשבילי. והיא, היא מתחננת לטעימתה על ידי, לשחרורה בפקודתי, מתחננת לכהות החושים שכה הייתה רוצה להרגיש.

ואני, אני מסתכל על יצירת האומנות שיצרתי - על ידי מבטה אליי....