לפני 9 שנים. 11 בספטמבר 2015 בשעה 14:20
בין הגבעות הצפוניות- שם היה הכי נעים.
לבין הנחל הדרומי - שם היה הכי חמים.
טיילנו לנו יד ביד מדי פעם מחליפים מבטים, את למטה, אני למעלה.
יודעת כי הריגוש נמצא, ורק חסרה רעידת האדמה, זה מתחיל ברעידות קטנות, בריגושים קטנים ובמגע במקומות הנכונים.
ואת , מטיילת בין המישור השרירי - הכי מושך.
לבין העמוד המוצק הדרומי - הכי מסקרן.
עושה מבחני טעימות, יודע שהריגוש נמצא שם, רק חסרה הפריצה הפורצת כמו מזרקה נחושה,
ושם, בפרץ הזרם הנפלא הזה שאת כל כך מחכה לו ושאני כל כך מנסה לדחות אותו - שם, שנינו מתענגים.