סוף סוף אני יושב לי בכיף במרפסת. מול העצים שיצאו מהרוח והתחבאו להם מהאובך החום, התנערו מהחול הרב שכיסה אותם.
ואני יושב לי סוף סוף עטוף רק בבוקסר שלגופי החטוב והחם וחושב מחשבות זדוניות.
יושב עם בקבוק בירה ביד, כך על כיסא הנדנה משקפי שמש לראשי וחיוך של חיים טובים ושקטים.
פה ושם שומע ציוץ ציפורים ורעש דפיקות זיונים מהשכנים, קולות סיפוק גבוהים נשמעו אי שם עד שהגיעו למרומים.
ואני יושב לי סוף סוף עטוף רק בבוקסר שלגופי החטוב והחם וחושב מחשבות זדוניות.
השמיים סוף סוף כחולים. לא חם כמו בשרב, לשמש נותן לשרירי ביטני קצוות וקו. יושב לי מעל כל העולם מרגיש כמו המלך המושלם.
וכך אני יושב לי סוף סוף עטוף רק בבוקסר שלגופי החטוב והחם וחושב מחשבות זדוניות.
חסר רק אותך שתגיש רק לי. ארוחת צהריים ואותך בין רגליי במיוחד בשבילי. נהנה מהשמש והשמיים נטולי החול אולי תכיני לי משהו לאכול.
ואני יושב לי סוף סוף עטוף רק בבוקסר שלגופי החטוב והחם וחושב מחשבות זדוניות.
