בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כל מה שתלוי מתייבש ונופל

על עצמי, על פנטזיות, חינוך וכל מה שעולה בראש
לפני 8 שנים. 28 בנובמבר 2015 בשעה 21:21

לא פעם כתבתי על כך: מדוע ישנם פעולות מנטאליות ופיזיות מסויימות שנחשבות בעיניי שולטים כאל משפילות? הנה סיפור דמיוני שאני לא רואה בו משפיל בכלל:

אנחנו קובעים אצלה בדירה, 

אני פולני מדוייק, הגעתי על השעון בדיוק בשעה 20:00 , הטלוויזיה שלה הייתה מכוונת לחדשות, והיא כמובן מפומפמת על ידי ליבה המתרגש.

בקבוק שמפניה מוכן על השולחן, היא מוזגת לי ואנחנו שותים לחיים.

 

מדברים, על הא ועל דא , איך היה בעבודה, איך עבר הסופש, והיא במבט משפיל, אליי פשוט מבקשת ומתחננת לראות אותי במערומיי.

אני שואל אותה - האם היית ילדה טובה השבוע? 

את עונה לי שכן, ושלפי הוראותיי, למרות חרמנותה, לא גמרת למרות שאוננה אינספור פעמים.

 

ראשי מלא הזימה, החל בחישוביו. 

התפשטי, פקדתי, והיא צייתה.

מאחר ואוננת המרת למעשה את הוראותיי, ולכן לא היית ילדה טובה. 

 

לקחתי את האזיקים שהיו בדירתה לפי אותם הוראות קודמות, קשרתי אותה למיטה כשהיא פתוחת רגליים, ידיים מפוסקות לצדדים ללא יכולת תזוזה מרובה.

וכך, אני מתחיל לפלס את עצמי לדרומיה. לא לפני שאני מכוון את שעות המעורר למשך 45 דקות.

עד שהשעון המעורר לא מצלצל , אמרתי לה, אני לא מפסיק.... את יכולה לגמור כמה שאת רוצה.

 

וכך, הכנסתי את לשוני אליה, חופר בה בקצב רב, והיא משמיעה קולות עונג . אני חופר בה עם אצבעותיי בחור ישבנה ולשוני חופרת המערותיה , והיא פשוט משתוללת.

וכך לאחר 10 דקות, היא רועדת רעידות רעידות, והכל מתכווץ ומתפטל, וכל כימורי גופה משתחרר ומתכווץ בקצב חשמל מרתק.

ואני , אני לא מניח ולא מפסיק. והיא ממשיכה להשתולל, ומבקשת ממני להפסיק - אך אני רק מגביר את הקצב.

 

פותח ומרחיב את ישבנה, וחופר יותר לעומק בתוך גופה. והכל מסונכרן יחדיו, בקצב מחשמל - מכניס אצבעות ומלקק ליקוקים. והיא כבר בוכה מרוב כיווצים. אך אני רק מגביר את הקצב.

 

היא מבקשת לעצור כי היא צריכה לשירותים - אך אני לא מוותר ולא עונה לה בכלל. והיא מתאפקת, מושפלת, כואבת ומגורה בו זמנית. הרגשה שאי אפשר לתאר. - אך אני רק מגביר את הקצב.

 

וכך לאחר חצי שעה אישונייה כבר פתוחים לרווחה ומכווצים באותו הזמן,היא מתפוצצת עם מימיה במיטתה עליי, מרגיש את מיציה מכל הכיוונים וכך היא מרגישה עוד יותר מושפלת שאדונה רטוב ממנה מריח בריח השתן עליה , מצי גמירתה עוד מההתחלה. ואני , אני רק מגביר את הקצב...

 

ולאחר 44 דקות, היא צווחת צווחות אנקה של שריפה גדולה, גמירה גדולה, השפלה גדולה ואפילו דאגה והמון כאב בכל הגוף ביחד עם עונג לא מוסבר. כאשר אצבעותיי כבר חלקות בישבנה הרטוב ממימיה וממי פי , ושאיבדה את התחושה בין רגליה.

 

ולאחר 45 דקות, השעון מצלצל, ואני מפסיק בבת אחת. גופה ממצב כמור ומכווץ נמתח ונרגע עם נשימות קצרות ועמוקות שלא מפסיקות.

אני מתיר אותה מאזיקיה.

 

עכשיו תורך....

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י