בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כל מה שתלוי מתייבש ונופל

על עצמי, על פנטזיות, חינוך וכל מה שעולה בראש
לפני 8 שנים. 3 במאי 2016 בשעה 6:21

בא לי לשבת איך שבא לי באיזו צורה שבא לי ולומר לך מה שבא לי כשאת עומדת מולי.

 

ההרגשה הזו של פתיחות פשוט חסרה לי. 

האם יש מישהי כאן שמרגישה בדיוק כמוני?

 

החוסר בלהיות בין 4 קירות ולדבר. רק לדבר. לא נוגעים אחד בשני אבל כל אחד עושה מה שהוא רוצה מול השני. (יותר אני).

וחלילה לא בצורה המפחידה אחה בקטע של פתיחות וחופשיות.

 

כשכל העולם התבניתי הזה שבנוי מלכסות ולשמור ולא לומר את מה שחושבים ודווקא בעולם שכולם לובשים מסכות על הגוף אני רוצה להוריד אותה. מול מישהי שגם לה זה חסר.

 

זה חסר לי...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י