נכנסים פנימה,
את כבר יודעת את תפקידך.
נשענת על הקיר ומרימה ידיים.
אני מגיע, מוריד את החגורה שלך, גוזר ממך את מחלפותייך. - את חשופה, ואדומה...
שם עלייך את האזיקים, קושר את החבל מסביב צווארך, מסנדל את רגלייך - צד לכל רגל והנה את כבר פתוחה לפני.
אזוקה, קשורה, פתוחה וחסרת אונים.
קולר לצווארך מייד מתהדק חוץ מהצוואר גם לקיר כך שאת ממש הדוקה לכל אבן....
ואני, אני צולל דרומה - מתחיל לרדת לך , ללקק אותך, לבעול אותך עם לשוני.
אני שומע אותך מתענגת, רטובה שלי, שומע את נשימותייך.
יודע במחשבות זדוני , שהנה, העינוג והשיא שלך מייד מגיע - ואחר כך יגיע הרגע האמיתי....
את שואלת אותי אם מותר לך לגמור , שאת רוצה לגמור, שהנה השיא שלך מגיע - אני מתעלם ממך, לא שומע אותך ומתרכז רק בך , ברטיבות שלך ובבשר האדום ורוד הרותח על אש החמה בפי ולשוני.
את רועדת רעידות קולת, מנסה לא להגיע לשיאך , חושבת שללא אישור ממני יש לך סיכוי....
את מתחילה להשמיע קולות עונג ודרומך כמו מפל מים בדרום לאחר לילה גשום הופך מלכלוכי לזרם בלתי נשלט. את נוטפת מכל מקום בגופך,
צורחת מעונג. - ואני מתעלם ממך, לא שומך אותך ומתרכז רק בך, ברטיבות שלך ובבשר האדום ורוד הרותח על אש החמה בפי ולשוני.
ואת שואגת וקולות העינוי מתגברים, השריפה מתחילה להרגיש בגופך בנקודה אי שם בדרומך, מתחננת שאפסיק, מתחילה להבין שלעונג יש מחיר.... אני מתעלם ממך, לא שומע אותך ומתרכז רק בך , ברטיבות שלך ובבשר האדום ורוד הרותח על אש החמה בפי ולשוני.
את מתחילה להתהדק, לרטוט, לנסות להתנגד, לנסות להשתחרר מאזוקתייך לקיר, מהאזיקים והחבלים והקולר - ללא הואיל.
ואני ממשיך לפמפם את לשוני , אצבעותי, לגופך, לאחורייך, לקידמותייך, ולא מפסיק, ממשיך ללחלח לך את גופך, ולא עוצר ולא שניה ולא מחילה. אני מתעלם ממך, לא שומע אותך ומתרכז רק בך , ברטיבות שלך ובבשר האדום ורוד הרותח על אש החמה בפי ולשוני.
ואת , מבינה שהסתבכת, בוכה בכל דמעה שורף לך נורא, את מבינה שלעונג יש מחיר.....
אני מתעלם ממך, לא שומע אותך ומתרכז רק בך , ברטיבות שלך ובבשר האדום ורוד הרותח על אש החמה בפי ולשוני.