מר ציפן, ציפה לקבל בערב מגברת עוגיה.
הוא דמיין לעצמו איך הם נפגשים, מחליפים חומרים משמרים,
איך היא מעלה לו את רמת הסוכר, מנערת את המוגלובין עד שתצא ממנו קצפת.
את כל זה בישל לעצמו - בתנור.
הגיעה השעה,
התהדר לו במיטב כפתורי המסטיק , ומכנסי החלב וחיכה בציפיה ארוכה לעוגיה המובחרת.
דפיקה בדלת הוופלה , והנה העוגיה כבר בזרועותיו.
ישבו, דיברו, שתו לחיים כוסית מיץ פטל, וראו שהעניינים מתחממים - אבל לא יותר מידי שחלילה וחס אף אחד מהם לא יישרף.
קצת מוזיקה, קצת אווירה והנה הוציאה מתיקה שוט נחש גומי כפשששש.
מייד על ארבע אמרה לו , והוא מבצע, התפשט, והוא מוריד את מכנס החלב ממחלצותיו.
התחילה לחלוב אותו לאט לאט והתחילה להגביר את הקצב, הרגיש איך הקצפת לאט לאט יורדת במרגלותיה
התחילה העוגיה לינוק ממנו את המתיקות המובחרת, לא כל יום שותים קצפת שמנת כה מובחרת...
והוא מתנשם ומתנשף , נושף ומתנשף - אבל זה, זה כבר סיפור סוטה אחר....