כל מה שתלוי מתייבש ונופל

יושבים בבית. את ואני, 

מסתכלים עם כוס יין אחת על השני,

ללא בגדים, ללא מחסומים, ללא אנשים אחרים,

יושבים ולוגמים את משקה הקסמים, 

כמו בבר עם שולחן וכיסאות גבוהים,

מוקסמים מחוסר הטקסט באוויר,

רק כך מחליפים מבטים, בין קירות לבנים,

וכך עוברות להם השעות, עם הרבה חקירות, הרבה מבטים והרבה מחשבות של סוטים.

ואז כך סתם משכיב אותך על כר, מסתכל סביב , כמו אנס שעושה דברים אסורים,

ואת כך פתוחה לא זזה קמעה, מתמכרת לתחושות רחוקות.

וכך משתפשף בין ידייך החלקות, רוצה לגמור כך עוד ועוד, 

בין לשון ועף עף מרגיש איך אני עף, בין בשמים וריחות של גופך.

ואת מתמכרת, לא רוצה עוד ללכת, עד שאגיע לשיא. רוצה להריח כל הבל ופרח שמגיע ממעצמות גופי,

וכך בשניה בלי הרבה הכרה שנינו נאנחים על כמות הזרימה.

וכך אני שופך, עוד ועוד על גופך, נהנה מכל רגע כל רעד כל טיפת זרע.

ואת כך לוקחת, טועמת ומורחת את פרי גני שנמצא על כולך.

וכל רצוני לנשק את אפך ולומר לך

בואי , נעשה סיבוב נוסף.