כל מה שתלוי מתייבש ונופל

לא הרבה יודעים, אך הפסנתר שלי הוא כמו הפסיכולוג שלי. בשנים האחרונות בגלל עיסוקים שונים קצת פחות יוצא ואני יותר מתגעגע לזה אך בהחלט מוזיקה היא חלק גדול מחיי.

חשבתי על זה - אילו הייתי יכול לנגן עלייך. לשים את אצבעותיי על גופך המחכה לי , פשוט להתחיל לנגן עליו. לקבל את הקולות הנמוכים כאשר אני עובר על שפייך, ואת הקולות הגבוהים כשאני עובר לחלקים הדרומיים יותר. ממש כמו הפסנתר , כל מיקום מקבל את הטון הרצוי שלו.

ואני זה שקובע היכן אני נוגע ומתי.

איזו פנטזיה הרמונית.

שיהיה לכולם המשך יום מקסים!