האם משהו השתבש אצלי? אולי זה הקיץ? אולי זה סופו?
האם הרצון למצוא זוגיות בדסמית יצא מכלל פעולה כשזה נוגע למימושו?
בן אדם נורמטיבי שחולם על קשירות והצלפות בלילה - מדוע?
שבראשו אין מלא ראשים לשלוט בהן אלה אחת בלבד והיא איננה מוגדרת - כמו דמות דהויה , כמו חולצה המתייבשת במתלה הכביסה.
מדוע הם כך פני הדברים? שאין אחת שרוצה איתי את אותם הדברים?
לא מצליח למצוא את הנכונה, שנשתה יחד בירה , אך נשתכר מהשיחה.
שיחה מעניינת, שקטה אך סוערת, מלאה בכחולות, במיצים, בכוחות....
היכן את זו שרוצה איתי, את אותם הדברים , דברים מוזרים, דברים שרק לנו בינינו קל להגיד?
היכן את זו שיודעת לבלוע, כל הצלפה כל אמרה שלי וגם מתה לבקוע. לבקוע מהביצה שאפפה אותנו עד עכשיו כדי לראות איזה גוזל קינקי נולד לו עכשיו.
וכך בין השוט, לבין המבט , זה מה שמחפש אני בכל מצב.
אז אנה היגלי לי , כן כן, זאת - שרוצה רק חיבוק רק מכה מהצד. שאפשר יהיה בביטחון רב לומר - את שלי עכשיו ממי , שלי לעד.
