בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כל מה שתלוי מתייבש ונופל

על עצמי, על פנטזיות, חינוך וכל מה שעולה בראש
לפני 7 שנים. 14 בנובמבר 2016 בשעה 15:32

כן כן, אין כמו הפרדוקס הזה.

זה כל כך הולך ביחד וכל כך לחוד.

הנפש שנקרעת בדיוק בשלב ההבנה שאת חוטפת סטירה ולאחר מכן ליטוף או חיבוק.

השלב הזה בין ההצלפה לאהבה והרגיעה - שם ההבנה שאת נשלטת מן המניין , נשלטת של מישהו מסויים.

 

תתפלאו, גם בצד השולט זה לא דבר פשוט וצורך מיומנות ולא רק פיסית אלה גם נפשית בידיעה שאתה הולך להכאיב ולאחר מכן לחבק את יצירת האומנות שיצרת, דבר לא פשוט כאשר מדובר בנפש מולך  , לפעמים תמימה, לפעמים נחושה ולעיתים גם שניהם.

 

בדיוק כך גם הפרודקס של שיחה רגילה , נחמדה ומנחמת ובין הפקודות שמגיעות לאחר מכן, אולי ביחד... 

גורם השינוי הדרסטי בין הדברים גורמים לאנשים וונילים לחשוב שאנחנו חולי נפש, אולי באמת אנחנו חולים, אבל זה גם מה שמבריא אותנו וממדל אותנו מהעולם הקצת פחות בריא.

 

בכל זאת, לא מדובר כאן רק בסקס, או במשהו חושני פשוט, זה דבר מורכב, אבל כל כך מהנה , כל כך מסקרן וכל כך אפלולי....

 

הנפש , היא כאן הקובעת, היחסים בין האנשים , וכן, גם קצת הסאדיזם שבנו.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י