לפני 7 שנים. 26 בנובמבר 2016 בשעה 6:24
לפעמים נדמה כי כל דבר קשור לזה.
מאז היותנו תינוקות קטנים הדבר הראשון מטבענו הוא לינוק חלב.
למצוץ אצבע קצת אחרי זה.
כאשר אנחנו גדולים קצת יותר אנו מלקלקים סוכריה על מקל...
ואין כמו למצוץ קרטיב לימון בימי הקיץ החמים...
כמו גל גל מסתובב... עולמנו נברא מלקבל וגם לתת.
כאשר אנחנו בוגרים עוד יותר אנו רוצים לתת מעצמנו .... לאחר/ת לינוק אותנו... לתת ממיצנו...
התחושה הרצונית להרגיש שיונקים גם אותנו להבדיל אלפי הבדלים כאשר אנחנו רצינו לינוק.... עכשיו אנחנו רוצים שיינקו אותנו....
לינוק את אברי מיננו ולתת ממיצנו.. (שכל אחד ואחד יזיקו מסקנותיהם).
וכך הגלגל החיים מסתובב לו...