אז הוספתי תמונת פרופיל - מישהו שם לב?
אז כתבתי בבלוג - מישהו קרא?
נראה כאילו בני האדם שמים לב רק לעצמם - , הפכנו להיות חברה רכושנית, חומרית, לעצמינו בלבד.
כל אחד רוצה להיות כוכב נולד - להיות עם רייטינג גדול ככל האפשר ללא קשר ליכולתו האמיתית ולאינטיליגנציה האמיתית שלו,
ללא קשר לגודל הזין הקטן שיש לגיבור הגדול מול המסך, העיקר תשואות הקהל.
יש גם אופטימיות בכל הפיסימיות האינסופית הזו - אנחנו מתקדמים בדיעותינו , פתוחים יותר לכל מיני דברים שונים ומשונים שהחברות לא שינו עוד מיימי הביניים.
למרות שאני חושב שבאיזהשהו מקום החברה הבדסמית היא חברה שעם כל הפתיחות שלה היא בעלת דיעות מימי הביניים , קל וכיף לברוח לשם. - האישה היא שפחה, הגבר הוא השולט.... כל אחד יודע את מקומו.... מעניין.
שמישהי כבר תוציא אותי לאיזה סרט או בירה ליד הים, אני מרגיש שאני נקבר בתוך הדיעות של עצמי מרוב שיעמום אינטלקטואלי...
אתגר בבקשה?