הכל ביד היוצר אני תמיד אומר...
לפרק, לפרוק , כולם רוצים את זה, במיוחד כאן - ושאף אחד לא יספר לי סיפורים אחרים.
רוצים לפרק את הצד השני, לראות אותו מפורק, מתפרק. רוצים להרגיש את הפורקן, רוצים להיות מושקים, רוצים להשקות, רוצים להרגיש משהו שאי אפשר להרגיש אותו ביום יום....
זה לא המקרה של להתפרק על המיטה כשרוצים לנוח, זה לא לפרק את החבר במכות כי הוא היה חרא של חבר....
זה לפרק את הצד השני, הצד הרגשי שבו, לגרות את הצד הפיזי של של אותו צד רק כדי לראות אותו מתפטל, מתחנן, משמיע קולות אינוס מעורבבות במיצי רגש בין רגשות שונים ומיצי גוף בין הרגליים....
זה ניסוי עם תוצאות בלתי ידועות למרות הרצון לתוצאות הרצות בדמיון, ושום דבר לא דומה למה שרץ בראש אלה מציאות רטובה , אנוסה וקשורה שבבת אחת כמות אנרגיה מתפרצת על מול השפשוף האינסופי.
מול הלשון המטיילת אלה האמת המתקשה , הבאר הרגיזה, שרירי הרגליים שלא עומדים בעומס ישירות לידיים מחזיקות, והלב... שלא תמיד עומד בציפיות..
מול הטרף והנטרף, מול הטירוף הבלתי מפוסק, מול הפיסוק הבלתי נגמר שרוצה כל כך לגמור..... לגמור.... ולשאוג כל כך כדי להרגיש משוחרר.
מול הרצון לענטז , מול הרצון לשפשף, יש רצון אחד ...
זה לשכב על הגב, ואת עליי, מריחים אחד את השניה ממיצי גמירות מחרמנות....