לפני 7 שנים. 22 ביוני 2017 בשעה 6:56
מקווה שיהיה קל יותר מאתמול.
הבעיה בימים קשים כאלה - ככל שהם קשים יותר , מד החרמומטר שלי גבוה יותר.
כאילו אני מחפש מקום לברוח, אבל אין לי באמת.... רק במחשבותיי.....
לפעמים רוצה לצרוח, להוציא את כל מה שיש לי , ואין לי למי לספר...
לפעמים אני רוצה לקשור מישהי ,אבל רוצה קודם כל (נפשית) להיקשר...
מבחוץ, אני נראה סופר חתיך (חננה) ונורמטיבי.
ובפנים.... סערה משתוללת....
מי שמכיר אותי בחוץ, לא מכיר אותי באמת.... את התשוקות שלי, היכולות שלי, והקצב שאני יכול להתנועע ביחס למה שקורה שם בחוץ. ... שם אני הרבה יותר איטי, מחושב, שקול...
מחפש מישהי שלא שופטת, שרוצה שאוציא אליי את כל הדברים החיוביים שיש לי , שאני לא יכול להוציא בחיים האמיתיים....
אולי אז אהיה שלם עם עצמי... לא יודע.... אבל קודם....
קודם... רוצה לברוח...