כן, מודה באשמה, אני אוהב להסתכל.
כן, רצות לי כל מיני מחשבות בראש, אני אוהב נשים, גופן . זה אני בטבע שלי.
נכון, אני נחשב לחיה ולא מגדיר את עצמי כחיה אלה אם אמצע אחת שתרצה שאהיה חיה, בצורה מוסכמת עם הגבולות מראש.
אבל אני מסתכל, אני אוהב להסתכל, על כולן, לנתח, ולשים בין גבעות אלה את מחשבותי, האם זה פשע? האם זה מה שיגדיר אותי כבן אדם רע? זהו הטבע, אני יצר של החייתיות שלא אני אחראי עליו, אם כי אני אחראי על עצמי - פרדוקס? בטוח.
כל עוד לא אנסתי והכל בהסכמה הכל בסדר. האם להסתכל זה סוג של אונס? אז תסגרי, אל תלכי פתוח - הלכת זקוף וחשוף כדי שיסתכלו - תהני מההפקר.
בחיאת , כאילו את לא מסתכלת על איברים אחרים של מי שהולך ברחוב ונראה לך - או שמע זה רק חוש הריח שעובר אצלך מהאף לראש?
כבר מזמן הפסקתי להבין את הצד השני אני רק נמצא במחשבות שלי, מחשבות זדוניות כאלה שקופצות בכל רגע אפשרי כאשר אני לא תובע בעבודה ובדברי היום יום הקיימים...
אז איפה את זאת שאוכל להסתכל עליה מתי שרק ארצה? להיות חייתי איתה מתי שרק אחפוץ? אחת שאמצא חן בעיניה לרגליי וארצה אותה לתמיד?
אז אני מסתכל? אז מה? מותר - לא מוצא חן בעינייך? תסתמי.