אילוף, משמעת, ושאר ירקות

משעשע אותי לראות ונילה עם צ'וקר. 

מעין בדיחה פרטית שלי. 

יושב בפאב עם חברים, מדברים על עבודה, על הבסיס, על השחרור. 

ואני, בשלי. 

מסתכל על הסביבה

על האורות, על הרעש שמציף לי את הראש. 

על הצחוק השתוי של ההיא שצמודה לי לגב.

ובזווית העין רואה אותה. 

ג'ינס צמוד, מנקר עיינים. 

שיער קצר חלק. 

וצ'וקר. 

כמו שצ'וקר אמור להיות. 

צמוד, לא משוחרר בשביל לעשות כאילו. 

מעור, לא מפלסטיק שיקרע בשניה הראשונה. 

עם טבעת שרק מחכה לשרשרת. 

וחיוך תמים שמסתיר מאחוריו סקרנות ורצון לגלות. 

אפילו טרחתם לרשום על הגוף שלכם את השם של השולט או משפט מסויים! 

השתדלתם כלכך, לא תשתדלו עוד טיפה לכתוב בכתב מראה שיהיה ברור בתמונה? 😉

מוגש כשירות לקהילת הכלוב

את שוכבת על המיטה, עם רגליים פתוחות וקשורות. 

חושבת שעכשיו הגיע הפרס שלך

אחרי התעללות, אחרי שלל משימות מגוונות שלא חשבת שתייהי מסוגלת לעשות

עכשיו תורך להנות

עכשיו תורך לגמור סוף סוף

אז זהו, שכמו שחברי הכלוב כבר יודעים 

זה לא כל כך פשוט. 

במשך שעה וחצי שכבת על המיטה.  

החבלים יצרו סימנים שהתחלת לפחד מהם 

ורטיבות שרק מתפשטת מתחת לישבנך האדום

שהלשון, האצבעות, הפלאג, והויברטור

כולם עובדים ביחד, בהרמוניה.  רק בשביל לענות אותך

לגרום לך להישבר

לאט לאט, הפכת מגורה מתוקה וממושמעת, לכלבה חצופה שמתחננת לגמור

אחרי חצי שעה, שמתי לך את התחתון שלך בתוך הפה בשביל תפסיקי לבכות

אחרי 45 דקות, הוצאתי את התחתון כי התגעגעתי לבכי שלך

כל פעם שרצית לגמור, התחננת כאילו את מתחננת על חייך

''עוד לא...  עוד לא...  

10

9

8

7

6

5

4

3

2....

את רוצה לגמור?? "

" כן דאדי בבקשה"

ואני מוריד את היד מהכוס

ונושך אותך בצוואר

עד שאני מרגיש שהנשימה שלך נרגעת, ששוב התרחקת מהאורגזמה המיוחלת

נהנה מכל גניחה, מכל פרצוף מתחנן.  

עד שהחלטתי שמגיע לך

גמרת באנחה חזקה, שספק שהשכנים לא שמעו

אבל לא באמת אכפת למישהו מאיתנו

לא הפסקת לרעוד

ולא הפסקת להודות לי

השארתי אותך קשורה 

והלכתי להכין לעצמי משהו לאכול

פסטה ברוטב שמנת בטטה

האהוב עליך

הרי, אם הטרפתי אותך עם עינוי לדגדגן, למה שלא אטריף לך גם את האף? 

או בשמה היותר מוכר הארלי קווין( Harley Quinn)  הייתה הפעם הראשונה שהבנתי את מקומי בעולם השליטה

זה היה כשקראתי את קומיקס המקור שלה, כשהייתי בן 14

ד"ר קווין עבדה בתור פסיכולוגית  בArkham Asylum,  בית חולים לחולי הנפש שג'וקר היה מטופל בו. 

לכל חובבי הקומיקס פה זה ידוע, וכל השאר לא מבינים באמת מה אני רוצה מהם. 

הארלין קיבלה את הג'וקר בתור אחד מהמטופלים שלה.  ונרתעה מיד לטפל בפסיכופט רוצח ההמונים שיושב מולה

לאחד כמה מפגשים, הארלין והג'וקר התחילו להתחבר

הוא הצחיק אותה, הקשיב לה כשאת אחד אחר לא הקשיב.  הוא היה כריזמטי וסוחף.  והיא נתנה לו את הלב שלה

היא חילצה אותו מבית החולים, ושמה את עצמה כיד ימינו

אבל מהנקודה הזאת, העניינים החלו להשתנות

ג'וקר שינה את היחס אליה

דיבר אליה בטון תקיף, התעלם ממנה והכה אותה

הסגיר אותה למשטרה רק כי זה היה נראה לו מבדר

אבל הארלין, שכבר הפכה להארלי. תמיד חזרה אליו שוב

ספגה את הכל, ונלחמה על כל טיפה של יחס מהג'וקר,  על כל מעשה של אהבה.  כל דבר קטן, אפילו אם הוא רק בראש שלה.  שיגרום לה להרגיש כאילו כל מה שהיא עושה שווה את זה. 

ולמה אני מספר לכם את זה? אני וידידה טובה קראנו את הקומיקס הזה.  היא טענה שזה נורא מה שהג'וקר עושה להארלי.  אני לא הגבתי, לי עברה בראש המחשבה שכמה הייתי רוצה הארלי בחיי

כמה ימים לאחר מכן, התחלתי ללמוד על שליטה וBDSM
 והבנתי.
 מה שפספסתי בסיפור, זה את הצד של השולט.  את האחריות הכבדה שיש לו כשמישהי משתייכת אליו. הבנתי מהר מאוד ששליטה זה לא רק התעללות חסרת פואנטה,את החשיבות של הענקת יחס אוהב גם דרך השוט

נתקלתי בנשלטות שהדרך הכי טובה לתאר אותן,  זה בתור הארלי.  נרתעות מעולם השליטה בגלל איזה '' ג'וקר'' שהם היו איתו

ואני?  לפני שלמדתי הייתי בטוח שאני רוצה להיות הג'וקר.  

אחרי ההתנסות הראשונה, הבנתי מי אני באמת רוצה להיות

'' מה? "

 אני צריך כבל הטענה לפלאפון, מה הכי ארוך שיש לכם? 

" 3 מטר, והוא מכוסה בבד ככה שהוא לא נקשר סביב עצמו''

לא, לא טוב בד.  אני צריך אחד עם הכיסוי גומי

''אוקי, לאייפון או type c? "

לא משנה, תוכל להביא לי? אני די ממהר 

''בטח שזה משנה אחי,  אחרת זה לא יטעין לך את הפלאפון''

ומישהו אמר שאני מתכוון להטעין איתו את הפלאפון? 

סיפרת לי בהתרגשות, שבסוכות השותפה בחו''ל, והבית שלך עומד לרשותי

השיחה התגלגלה אל עבר הפנטזיות שלך, הפנטזיות שלך עלינו. 

ולמרות המרחק הגדול שיש בנינו כרגע, ידעתי בדיוק מה את מרגישה.

כמה את מחכה ליום ראשון, לרגע שהשותפה תקח את המזוודה ותצא כבר מהבית

שהקולר החדש יצא מהאריזה, ותוכלי ללכת ברחבי הבית על ארבע בחופשיות

להכנס איתך למקלחת, וזרם של מים קפואים יפגע בך בפתאומיות והנשימה שלך תעצר

לקשור אותך למיטה, ולהצמיד לדגדגן את הויברטור שאת כלכך שונאת

או, שכל זה לא יקרה

אגיד לך להכין את כל האביזרים על המיטה

אטריף אותך בתיאורים, בהכנות עצמיות שתצטרכי לעשות לפני שאגיע

תחכי לי עם החצאית עור האהובה שלך,  טופ שרק במקרה מכסה את החזה.

ודבר ממה שביקשת או חשבת לא יקרה

נראה סרט,  נמשיך לשחק בפלייסטישן,  אבשל לנו כחוויה מתקנת לעצמי על הפעם האחרונה שהתקרבת למטבח, ואולי אפילו גם נצא לפאב

הגיע הזמן, שנעמיד במבחן את האיפוק עצמי שלך

מה? 

''** נתנה לי את המספר שלך..  היא סיפרה לי עליך..  '' 

מה היא סיפרה לך? 

" הכל.  על המפגשים, על השיחות,  על התמונות"

וראית את התמונות? 

"כן"

ומה את חושבת? 

"שתמיד רציתי לנסות '' 

פעם ראשונה? 

"כן..  תמיד חשבתי שזה לא אפשרי..  שאני לא אצליח אף פעם..  אבל אם ל** היה אומץ לנסות איתך, אז גם אני יכולה לנסות''

זה לא עניין של שיחה אחת, או מפגש חד פעמי.  זה דורש מחויבות, השקעה.  יעבור זמן עד שתגיעי לרמה של**

"אני יודעת, ואני מוכנה להשקיע.  אני רוצה להיות יותר טובה מ**"

בסדר גמור, שנתחיל? 

"כן! "

תתחילי מלחתוך עגבניות טריות, לא משתמשים ברסק מוכן מקופסת שימורים שמכינים אוכל טוב.