את שוכבת על המיטה, עם רגליים פתוחות וקשורות.
חושבת שעכשיו הגיע הפרס שלך
אחרי התעללות, אחרי שלל משימות מגוונות שלא חשבת שתייהי מסוגלת לעשות
עכשיו תורך להנות
עכשיו תורך לגמור סוף סוף
אז זהו, שכמו שחברי הכלוב כבר יודעים
זה לא כל כך פשוט.
במשך שעה וחצי שכבת על המיטה.
החבלים יצרו סימנים שהתחלת לפחד מהם
ורטיבות שרק מתפשטת מתחת לישבנך האדום
שהלשון, האצבעות, הפלאג, והויברטור
כולם עובדים ביחד, בהרמוניה. רק בשביל לענות אותך
לגרום לך להישבר
לאט לאט, הפכת מגורה מתוקה וממושמעת, לכלבה חצופה שמתחננת לגמור
אחרי חצי שעה, שמתי לך את התחתון שלך בתוך הפה בשביל תפסיקי לבכות
אחרי 45 דקות, הוצאתי את התחתון כי התגעגעתי לבכי שלך
כל פעם שרצית לגמור, התחננת כאילו את מתחננת על חייך
''עוד לא... עוד לא...
10
9
8
7
6
5
4
3
2....
את רוצה לגמור?? "
" כן דאדי בבקשה"
ואני מוריד את היד מהכוס
ונושך אותך בצוואר
עד שאני מרגיש שהנשימה שלך נרגעת, ששוב התרחקת מהאורגזמה המיוחלת
נהנה מכל גניחה, מכל פרצוף מתחנן.
עד שהחלטתי שמגיע לך
גמרת באנחה חזקה, שספק שהשכנים לא שמעו
אבל לא באמת אכפת למישהו מאיתנו
לא הפסקת לרעוד
ולא הפסקת להודות לי
השארתי אותך קשורה
והלכתי להכין לעצמי משהו לאכול
פסטה ברוטב שמנת בטטה
האהוב עליך
הרי, אם הטרפתי אותך עם עינוי לדגדגן, למה שלא אטריף לך גם את האף?